קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,006 בתים ,  29 במאי 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:


==בתורת החסידות{{הערה|על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.}}==
==בתורת החסידות{{הערה|על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.}}==
עניינם הרוחני של קידוש החודש וברכת הלבנה הוא העלאה (קידוש) והמשכה (ברכה) - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה):
'''בכללות''' נמשלה הלבנה לספירת המלכות, ועל פי זה קידוש וברכת הלבנה עניינם "הקבלת פני השכינה" (גילוי והמשכת מלכות ה' בעולם). '''אך בפרטות''' יש בזה שני שלבים: "קידוש החודש" הוא העלאה, ו"ברכת הלבנה" היא המשכה - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה):


המציאות הגשמית שאנו רואים (שהלבנה המקבלת את האור מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של ה[[שמש]] ו[[הירח]]: השמש היא ראשית ומקור החיים - ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"{{הערה|לקוטי תורה פקודי ג' ד'.}}. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"{{הערה|אין לה כלום משל עצמה. ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.}}, כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש - ונמשלת לספירת ה[[מלכות]].
המציאות הגשמית שאנו רואים (זה שאור הלבנה אינו שלה אלא היא מקבלת אותו מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של ה[[שמש]] ו[[הירח]]: השמש היא ראשית ומקור החיים - ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"{{הערה|לקוטי תורה פקודי ג' ד'.}}. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"{{הערה|אין לה כלום משל עצמה. ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.}}, כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש - ונמשלת לספירת ה[[מלכות]].


ומאחר ו[[נשמות ישראל|נשמת האדם]] השתלשלה מהספירות העליונות{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ד]]}}, גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה{{הערה|"כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" ([[שער היחוד והאמונה - פרק ח']])}}) היא השמש שבו, ו[[דיבור|כח הדיבור]] הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|אגרת הקודש איהו וחיוהי]] שב[[תניא]]}}(מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, [[כח ופועל|מהכח אל הפועל]]), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם ([[ספירות|שכל ורגש]]) ומשפיע אותם לזולת.
ומאחר ו[[נשמות ישראל|נשמת האדם]] השתלשלה מהספירות העליונות{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ד]]}}, גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה{{הערה|"כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" ([[שער היחוד והאמונה - פרק ח']])}}) היא השמש שבו, ו[[דיבור|כח הדיבור]] הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|אגרת הקודש איהו וחיוהי]] שב[[תניא]]}}(מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, [[כח ופועל|מהכח אל הפועל]]), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם ([[ספירות|שכל ורגש]]) ומשפיע אותם לזולת.
שורה 30: שורה 30:


;ראש חודש
;ראש חודש
בראש חודש עולה ספירת ה[[מלכות]] לקבל את ה[[אור]] האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה]] בהגה.}}), ומכיון שהיא מתבטלת אז לחלוטין מתבטא הדבר גם בכך שהלבנה הגשמית נמצאת ופניה לשמש, והיא '''רק''' מקבלת את אור השמש (ושום דבר מזה לא מגיע אלינו, ולכן אינה נראית).
בראש חודש עולה ספירת ה[[מלכות]] לקבל את ה[[אור]] האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה]] בהגה.}}) ומתבטלת אליה לחלוטין. הביטוי לזה בגשמיות הוא שפני הלבנה מופנים לשמש, ואז היא "מקבלת" בלבד מהשמש ואינה משפיעה לנו - ולכן אינה נראית), ובנפש האדם הוא (כנזכר בפסקה הקודמת) שלצורך "קבלת שכל חדש" (עיון והעמקה) על האדם להפסיק לדבר לזולתו.
ואם כי בכללות שורש הדיבור הוא בחכמה{{הערה|כידוע בעניין [[אבא יסד ברתא]].}} בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה למלכות היא באמצעות שבע המידות שבחכמה (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'{{הערה|המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני  - י"ב תמוז תשל"ח.}}, ולכן יש להמתין שבעה ימים קודם ברכת הלבנה עד שתושלם במלכות הארת כל שבע המידות שבחכמה - ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה.
 
והנה, אם כי בכללות הדיבור מקבל מהחכמה{{הערה|כידוע בעניין [[אבא יסד ברתא]].}}, בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה לדיבור היא באמצעות '''המידות שבחכמה''' (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'{{הערה|המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני  - י"ב תמוז תשל"ח.}}. וכשם שהוא בנפש האדם כן הוא ברוחניות, ולכן יש להמתין שבעה ימים קודם ברכת הלבנה (עד שתושלם במלכות הארת כל שבע המידות שבחכמה) - ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה.


;ברכת הלבנה
;ברכת הלבנה
שורה 39: שורה 40:


==מנהגי קידוש לבנה==
==מנהגי קידוש לבנה==
*על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|על פי ביאור [[אדמו"ר הזקן]] בתורה אור פרשת יתרו, רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה.}}.
*על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] הטעם לזה (בתורה אור פרשת יתרו), רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה, וראה באריכות לעיל בפסקה "בתורת החסידות".}}.
*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד).
*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד).
*מאחר וברכת הלבנה היא "כמקבל פני המלך" יש לצאת '''לרחוב''', וללבוש '''בגדים חשובים ונאים''' - כדרך שיוצאים לקבל פני המלכים{{הערה|מקור הדברים בשו"ע תכ"ח ובנושאי כלים, ובשיחת נח תשנ"ב עשה מזה הרבי "שטורעם" גדול ו"הוראה" - וראה בפסקה "קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה".}}.
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|[[כף החיים]] אות כ"ח.}}.
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|[[כף החיים]] אות כ"ח.}}.
*בסיום הברכה - מנערים שולי הטלית קטן{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}.
*בסיום הברכה - מנערים שולי הטלית קטן{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}.
1,616

עריכות