שואל משה קליין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קליין שואל.png|ממוזער|250px|הרב שואל משה קליין]]
[[קובץ:קליין שואל.png|ממוזער|250px|הרב שואל משה קליין]]
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), עבד ב[[ועד נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]], יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שב[[אוזבקיסטן]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגת ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[דובער גרינפרס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגת ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[דובער גרינפרס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].


 
בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.
בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.
 
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.


בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.
בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.
שורה 19: שורה 16:
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע{{הערה|נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי}}. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע{{הערה|נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי}}. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.


בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות (גב' דובה לוין, וגב' פייגא גליצנשטיין(, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.
בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות (גב' דובה לוין, וגב' פייגא גליצנשטיין), ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.


עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].
עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].
651

עריכות