אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 64: | שורה 64: | ||
בכתבי אדמור"י חב"ד מופיעים פרטים נוספים על הביקור אצל פרויד. בהזדמנות זו, בה ביקר הרבי הרש"ב אצל פרויד לצורך הטיפול בידו, הוסיף הרבי הרש"ב ושוחח עימו גם בענין 'נמיכות הרוח' ממנה סבל באותה שנה, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר שהסיבה לנמיכות הרוח היא מפני ש{{ציטוטון|"המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל את מה שהמוח משיג"}} והמליץ (ככל הנראה לאדמו"ר הריי"צ) שסביבתו ומקורביו של הרבי הרש"ב יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו לו נחת רוח{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב, תורת מנחם, חלק לג, עמ' 431. ובהרחבה ברשימות הרבי מל"ג בעומר תרצ"ב [מה ששמע מחותנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ], תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' רכט. וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 79-78.}}. | בכתבי אדמור"י חב"ד מופיעים פרטים נוספים על הביקור אצל פרויד. בהזדמנות זו, בה ביקר הרבי הרש"ב אצל פרויד לצורך הטיפול בידו, הוסיף הרבי הרש"ב ושוחח עימו גם בענין 'נמיכות הרוח' ממנה סבל באותה שנה, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר שהסיבה לנמיכות הרוח היא מפני ש{{ציטוטון|"המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל את מה שהמוח משיג"}} והמליץ (ככל הנראה לאדמו"ר הריי"צ) שסביבתו ומקורביו של הרבי הרש"ב יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו לו נחת רוח{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב, תורת מנחם, חלק לג, עמ' 431. ובהרחבה ברשימות הרבי מל"ג בעומר תרצ"ב [מה ששמע מחותנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ], תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' רכט. וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 79-78.}}. | ||
כמו כן, סיפר הרבי הריי"צ כי בהיותו בווינה בחורף תרס"ג ביקר הרבי הרש"ב אצל אחד הפרופסורים הגדולים [ייתכן שהיה זה פרויד]. הפרופסור התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר אדמו"ר הרש"ב לפרופסור כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית {{הערה|ראו בהרחבה: ליקוטי דיבורים, מהדורת לה"ק, ליקוט ד, עמ' 110. אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 57.}}. | כמו כן, סיפר הרבי הריי"צ כי בהיותו בווינה בחורף תרס"ג ביקר הרבי הרש"ב אצל אחד הפרופסורים הגדולים [ייתכן שהיה זה פרויד]. הפרופסור התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר אדמו"ר הרש"ב לפרופסור כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית {{הערה|ראו בהרחבה: ליקוטי דיבורים, מהדורת לה"ק, ליקוט ד, עמ' 110. אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 57.}}. | ||
בשנת [[תש"ע]] נחשף מכתב של [[אדמו"ר הרש"ב]] בו יש תיאור לפגישה עם פרופסור פרויד. | |||
== דעת הרבי בנוגע לשיטתו של פרויד == | |||
בנוגע לעצם שיטתו של פרויד, ידוע כי הרבי מה"מ התבטא מספר פעמים בשלילה כלפי חלקים משיטתו הפסיכואנליטית של פרויד, ועודד פסיכולוגים שנמנו על האסכולה שהתנגדה לשיטתו, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במענה של הרבי לקבוצת אקדמאים ששאלו אותו אודות מהות תפקידו של רבי: "פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו"{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5564990 לקרב את הקרובים], [https://chabad.info/blogs/470207/ התייחסותו של הרבי לגישות טיפוליות שונות], [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הציר המרכזי בחסידות] וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 80; שם, עמ' 259-258.}}. | בנוגע לעצם שיטתו של פרויד, ידוע כי הרבי מה"מ התבטא מספר פעמים בשלילה כלפי חלקים משיטתו הפסיכואנליטית של פרויד, ועודד פסיכולוגים שנמנו על האסכולה שהתנגדה לשיטתו, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במענה של הרבי לקבוצת אקדמאים ששאלו אותו אודות מהות תפקידו של רבי: "פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו"{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5564990 לקרב את הקרובים], [https://chabad.info/blogs/470207/ התייחסותו של הרבי לגישות טיפוליות שונות], [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הציר המרכזי בחסידות] וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 80; שם, עמ' 259-258.}}. | ||
שורה 78: | שורה 82: | ||
הרשה לי לומר שלאחר בדיקה מדוקדקת וקרובה יותר, אכן מוצאים הרבה פרצות בתיאוריה שלו, ולמעשה ראוי לציין כי רבים מהתלמידים הכי בולטים שלו - התפזרו והתרחקו מהתיאוריות שלו והקימו תיאוריות משליהם, ואף על פי שהן עשויות להיות שונות זו מזו, יש לכולן דבר אחד משותף, והוא - ההכחשה של הגישה הבסיסית של פרויד. | הרשה לי לומר שלאחר בדיקה מדוקדקת וקרובה יותר, אכן מוצאים הרבה פרצות בתיאוריה שלו, ולמעשה ראוי לציין כי רבים מהתלמידים הכי בולטים שלו - התפזרו והתרחקו מהתיאוריות שלו והקימו תיאוריות משליהם, ואף על פי שהן עשויות להיות שונות זו מזו, יש לכולן דבר אחד משותף, והוא - ההכחשה של הגישה הבסיסית של פרויד. | ||
מספיק להזכיר רק את יונג, אדלר, ולאחרונה גם את פראנקל. הדבר מעניין במיוחד שד"ר ויקטור פראנקל, פרופסור באוניברסיטת וינה, עושה את המטרה בחיים לאבן הפינה של שחיטתו הפסיכואנליטית"... (וראו גם בערך: ויקטור פראנקל). | מספיק להזכיר רק את יונג, אדלר, ולאחרונה גם את פראנקל. הדבר מעניין במיוחד שד"ר ויקטור פראנקל, פרופסור באוניברסיטת וינה, עושה את המטרה בחיים לאבן הפינה של שחיטתו הפסיכואנליטית"... (וראו גם בערך: ויקטור פראנקל). | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== |