4,723
עריכות
מ
←בביאורי תורת החסידות: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה |
מ (←בביאורי תורת החסידות: קישורים פנימיים) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת='''תהלים | |כותרת='''תהלים קכב'''{{ש}}שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי | ||
|רוחב=25% | |רוחב=25% | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==בביאורי תורת החסידות== | ==בביאורי תורת החסידות== | ||
*'''ששם עלו שבטים''' - אף שמקומם של השבטים הוא ב[[עולם הבריאה]], בעיתים מזומנות הם 'עולים' ב[[עולם האצילות]]{{הערה|ספר המאמרים תשל"ד עמוד 133. ד"ה אלה פקודי המשכן תש"כ.}}. | *'''ששם עלו שבטים''' - אף שמקומם של השבטים הוא ב[[עולם הבריאה]], בעיתים מזומנות הם 'עולים' ב[[עולם האצילות]]{{הערה|ספר המאמרים תשל"ד עמוד 133. ד"ה אלה פקודי המשכן תש"כ.}}. | ||
*'''למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך''' - הנשמות נקראות 'אחים' ו'רעים' לבחינת [[זעיר | *'''למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך''' - הנשמות נקראות 'אחים' ו'רעים' לבחינת [[זעיר אנפין]], ובזכותך עבודתם בתורה ומצוות בעולם הזה, נעשה בחינת 'אדברה', התגלות והשפעה של ה'שלום' שהוא בחינת ה[[יסוד]] בבחינת ה[[מלכות]] ('בך'), ועל ידי זה נעשה גילוי האורות של אצילות בעולמות בריאה יצירה עשיה{{הערה|ספר המאמרים תשי"ז עמוד שטו.}}. | ||
*'''שאלו שלום ירושלים''' - עצם ההשתוקקות של בני ישראל לגאולה בכל מקום שהם, למעמד ומצב של 'ירושלים' שענינו הוא שלימות היראה, פועל זה עליהם שעבודתם תהיה בשלווה ובמנוחה, בבחינת 'ישליו אוהביך'{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ט. ספר השיחות חלק ב' עמוד 446.}}. | *'''שאלו שלום ירושלים''' - עצם ההשתוקקות של בני ישראל לגאולה בכל מקום שהם, למעמד ומצב של 'ירושלים' שענינו הוא שלימות היראה, פועל זה עליהם שעבודתם תהיה בשלווה ובמנוחה, בבחינת 'ישליו אוהביך'{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ט. ספר השיחות חלק ב' עמוד 446.}}. | ||
*'''אדברה נא שלום בך''' - במזמור נכפל ארבע פעמים ענין השלום, כיון שבכוחה של ירושלים לאחד את עם ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אף בהלכה שבירושלים כל ישראל מתעלים לדרגת 'חברים' ונאמנים אף על הקודש, וזאת מצד הגילוי שכינה שבבית המקדש, והביטול של היהודים כלפי גילוי אור זה{{הערה|שיחת כ' חשון תשמ"ב.}}. | *'''אדברה נא שלום בך''' - במזמור נכפל ארבע פעמים ענין השלום, כיון שבכוחה של ירושלים לאחד את עם ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אף בהלכה שבירושלים כל ישראל מתעלים לדרגת 'חברים' ונאמנים אף על הקודש, וזאת מצד הגילוי שכינה שבבית המקדש, והביטול של היהודים כלפי גילוי אור זה{{הערה|שיחת כ' חשון תשמ"ב.}}. | ||
==ניגונים על הפרק== | ==ניגונים על הפרק== | ||
כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת [[מזמור אישי|מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו]], לקראת י"א ניסן תשפ" | כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת [[מזמור אישי|מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק. | ||
כמידי שנה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בררה מתוך 81 הניגונים שהגיעו לידי הועדה{{הערה|1=[https://chabad.info/musicnews/916206/ דיווח והאזנה לניגונים] {{אינפו}}}}, ולבסוף נבחר ברוב קולות הניגון [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|'שיר המעלות לדוד']], שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי הת' יענקי מרטון, והוא עבר מספר הוספות ושינויים{{הערה|1=[https://chabad.info/musicnews/919965/ שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ: נבחר הניגון על קאפיטל קכ"ב] {{אודיו}}{{אינפו}}}}. | כמידי שנה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בררה מתוך 81 הניגונים שהגיעו לידי הועדה{{הערה|1=[https://chabad.info/musicnews/916206/ דיווח והאזנה לניגונים] {{אינפו}}}}, ולבסוף נבחר ברוב קולות הניגון [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|'שיר המעלות לדוד']], שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי הת' יענקי מרטון, והוא עבר מספר הוספות ושינויים{{הערה|1=[https://chabad.info/musicnews/919965/ שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ: נבחר הניגון על קאפיטל קכ"ב] {{אודיו}}{{אינפו}}}}. | ||
| שורה 55: | שורה 54: | ||
*'''[media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2023/03/28-03-2023-10-23-26-5783.pdf קובץ י"א ניסן שנת הקכ"ב]''' {{PDF}} | *'''[media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2023/03/28-03-2023-10-23-26-5783.pdf קובץ י"א ניסן שנת הקכ"ב]''' {{PDF}} | ||
*נחמי' משה דייטש ושניאור זלמן פרקש, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1d/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C_%D7%A7%D7%9B%D7%B4%D7%91.pdf ביאורים על קאפיטל קכ"ב]''' {{PDF}} | *נחמי' משה דייטש ושניאור זלמן פרקש, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1d/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C_%D7%A7%D7%9B%D7%B4%D7%91.pdf ביאורים על קאפיטל קכ"ב]''' {{PDF}} | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1LenVsUpiX_xfArokPzvpzL1O9F9TiVIs/view קטעים מביאורי הרבי לפרק קכ"ב שנשמטו מההנחה בספר 'התוועדויות']''', קובץ הערות וביאורים בתורת הרבי גליון קל"ד עמוד 62 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תהילים}} | {{תהילים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים]] | [[קטגוריה:תהלים]] | ||