אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בעקבות מספר מכתבים מ[[הרבי]], שקיבלו כמה מחסידי חב"ד בעיר (ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אמצעות האגרות קודש]]) בהם נכתב על פתיחת מוסדות חב"ד בעירו, הוחלט להקים מוסדות חב"ד ביישוב. החסידים בעיר פנו לראש-המועצה אך התברר כי אין לו מבנה להציע עבור בית-הספר. מספר נשים מהיישוב החליטו להתחיל עם הקמת בית ספר לבנות. למרות קשיים רבים הצליחו הנשים לארגן בית ספר לבנות שנפתח עם חמש כיתות, מא' עד ה', בשם "תפארת חיה-מושקא", תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. בשנת [[תשע"א]] קיבל בית הספר בניין קבע. כיום בית הספר מונה כ-100 תלמידות כ"י מכיתה א'-ח'. (בשנת התשע"ד נפתח תיכון לבנות וניסגר מיד בסיום שנת הלימודים). | בעקבות מספר מכתבים מ[[הרבי]], שקיבלו כמה מחסידי חב"ד בעיר (ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אמצעות האגרות קודש]]) בהם נכתב על פתיחת מוסדות חב"ד בעירו, הוחלט להקים מוסדות חב"ד ביישוב. החסידים בעיר פנו לראש-המועצה אך התברר כי אין לו מבנה להציע עבור בית-הספר. מספר נשים מהיישוב החליטו להתחיל עם הקמת בית ספר לבנות. למרות קשיים רבים הצליחו הנשים לארגן בית ספר לבנות שנפתח עם חמש כיתות, מא' עד ה', בשם "תפארת חיה-מושקא", תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. בשנת [[תשע"א]] קיבל בית הספר בניין קבע. כיום בית הספר מונה כ-100 תלמידות כ"י מכיתה א'-ח'. (בשנת התשע"ד נפתח תיכון לבנות וניסגר מיד בסיום שנת הלימודים). | ||
לצד בית הספר לבנות, הוקם בשנת [[תשס"ב]] [[תלמוד תורה]] בו מחנכים ל[[חינוך]] [[חסיד]]י על טהרת הקודש בתלמוד תורה קיימים כיתות א'-ח'. | לצד בית הספר לבנות, הוקם בשנת [[תשס"ב]] [[תלמוד תורה אור מנחם]] בו מחנכים ל[[חינוך]] [[חסיד]]י על טהרת הקודש בתלמוד תורה קיימים כיתות א'-ח'. | ||
בין השנים [[תשע"ג]] - [[תשע"ה]], התקיימה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים]], בראשות הרב [[חיים קיז'נר]]. | בין השנים [[תשע"ג]] - [[תשע"ה]], התקיימה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים]], בראשות הרב [[חיים קיז'נר]]. | ||