117
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]] | [[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]] | ||
הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד בשנת תרי"ד<ref>ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו</ref> או תרי"ח<ref>ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190</ref>. | הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד בשנת תרי"ד<ref>ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו</ref> או תרי"ח<ref>ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190</ref>. | ||
בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]<ref>רשימות היומן עמ' רלז.</ref>. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב<ref>שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה</ref>. | בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]<ref>רשימות היומן עמ' רלז.</ref>. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב<ref>שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.</ref>. | ||
הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. | הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], בה נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]<ref>קונ' דברי ימי הרבנית רבקה עמוד עד הערה 172. וספר השיחות [[תרפ"א]] עמ' 9. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ' צט, באגרת מיום י"ב מנ"א תרצ"ז מכנו אדמו"ר הריי"ץ בברכת החיים.</ref> ויש אומרים שנפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], בה נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]<ref>קונ' דברי ימי הרבנית רבקה עמוד עד הערה 172. וספר השיחות [[תרפ"א]] עמ' 9. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ' צט, באגרת מיום י"ב מנ"א תרצ"ז מכנו אדמו"ר הריי"ץ בברכת החיים.</ref> ויש אומרים שנפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
בנו האמצעי מר סענדער היה חתנו של ר' שמעון יעקבסון<ref>זכרון לבני ישראל עמ' קד</ref>. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 161-168. | *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 161-168. | ||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 59-65. | *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 59-65. | ||
*ספר '''מאורי ישראל''' ע' 151-153. | |||
וראה שו"ת נשמת חיים סימן נ. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||