אברהם מנחם מענדל וכטר: הבדלים בין גרסאות בדף

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}