משה שטרנבוך: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 201 בתים ,  17 במרץ 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 50: שורה 50:
===להדליק נר של שבת קודש===
===להדליק נר של שבת קודש===
מנהג חב"ד לומר בהדלקת נרות בערב שבת "להדליק נר של שבת '''קודש'''", היינו להוסיף את המילה קודש, והיו כמה שיצאו נגד נוסח זה, והרב שטרנבוך כתב ליישב את המנהג{{הערה|1=בספרו תשובות והנהגות חלק א, ער}}: כן נמצא בסידור הרש"ז  ובסידור קרבן מנחה.
מנהג חב"ד לומר בהדלקת נרות בערב שבת "להדליק נר של שבת '''קודש'''", היינו להוסיף את המילה קודש, והיו כמה שיצאו נגד נוסח זה, והרב שטרנבוך כתב ליישב את המנהג{{הערה|1=בספרו תשובות והנהגות חלק א, ער}}: כן נמצא בסידור הרש"ז  ובסידור קרבן מנחה.
הרב שטרנבוך כותב שאינו יודע על מה סמכו, ומסיק שם שהכל תליא (תלוי) אם האישה מקבלת שבת בהדלקה או לא, שאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף "קודש", שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר "קודש". (אמנם למנהג חב"ד יש לומר תמיד "קודש", ורק כשמדליקה נר שבת ויו"ט (בערב יו"ט שחל בשבת),מברכת: "להדליק נר של שבת ויום טוב", ללא המילה "קודש").{{הערה| עיינו במכתב הרבי שנדפס באגרות קודש, חלק ל"א, עמ' כב.}}
הרב שטרנבוך כותב שאינו יודע על מה סמכו, ומסיק שם שהכל תליא (תלוי) אם האישה מקבלת שבת בהדלקה או לא, שאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף "קודש", שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר "קודש". (אמנם למנהג חב"ד יש לומר תמיד "קודש", ורק כשמדליקה נר שבת ויו"ט (כשחל יו"ט בשבת, ומדליקה הנר בערב שבת שהוא גם ערב יו"ט), מברכת: "להדליק נר של שבת ויום טוב", ללא המילה "קודש").{{הערה| עיינו במכתב הרבי שנדפס באגרות קודש, חלק ל"א, עמ' כב. תשובות וביאורים בשו"ע (תשמ"ז) סימן ע"ז. ראו גם: שמירת השבת (גדסי) עמ' 44, ובהערה 36.}}


===להדליק נר של יום הזכרון===
===להדליק נר של יום הזכרון===
משתמש אלמוני