332
עריכות
←הנסיעה לפילדלפיה
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ב[[י"ג כסלו]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. | ב[[י"ג כסלו]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. | ||
עם בואו לעיר, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית{{הערה|היכל בו הוכרזה מגילת עצמאותה של ארצות הברית. ציור הבנין מודפס על גב השטר של ה-100$, וציור האסיפה שנערכה בו מודפס על גב השטר של ה-2$.}}, וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה"ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור{{הערה|פעמון רב עוצמה, בו השתמשו על מנת לכנס את תושבי העיר לשמוע על הכרזת עצמאותה של ארצות הברית, שחרטה על דגלה מאז הקמתה חופש דת וחירות אישית, וכן חרוט עליו | עם בואו לעיר, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית{{הערה|היכל בו הוכרזה מגילת עצמאותה של ארצות הברית. ציור הבנין מודפס על גב השטר של ה-100$, וציור האסיפה שנערכה בו מודפס על גב השטר של ה-2$.}}, וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה"ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור{{הערה|פעמון רב עוצמה, בו השתמשו על מנת לכנס את תושבי העיר לשמוע על הכרזת עצמאותה של ארצות הברית, שחרטה על דגלה מאז הקמתה חופש דת וחירות אישית, וכן חרוט עליו הפסוק מספר ויקרא: "וקראתם דרור בארץ".}} המוצב מול הבנין, עליו הניח זר פרחים כשהוא מכריז: "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק". | ||
במשך כל יום זה, התענה אדמו"ר הריי"צ כשהוא מסביר לרב [[ניסן טלושקין]] שהטעם לכך הוא ש"מכבוד לא צריך להינות"{{הערה|"כבוד דארף מען אויסדארען".}}, וכן נהג בכל פעם שהגיע לעיר חדשה וערכו עבורו קבלת פנים{{הערה|עדותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], נדפסה ב[[תולדות חב"ד בארה"ב]] פרק י"ג.}}. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אשר המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם. | במשך כל יום זה, התענה אדמו"ר הריי"צ כשהוא מסביר לרב [[ניסן טלושקין]] שהטעם לכך הוא ש"מכבוד לא צריך להינות"{{הערה|"כבוד דארף מען אויסדארען".}}, וכן נהג בכל פעם שהגיע לעיר חדשה וערכו עבורו קבלת פנים{{הערה|עדותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], נדפסה ב[[תולדות חב"ד בארה"ב]] פרק י"ג.}}. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אשר המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם. | ||