בגתן ותרש: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

בגתן ותרש (עריכה)

גרסה מ־02:40, 6 במרץ 2023

נוספו 369 בתים , 6 במרץ 2023

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

אליהו ב.

11,698

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
+'''בִּגְתָן וָתֶּרֶשׁ''' היו שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], ולפי המסופר ב[[מגילת אסתר]] הם זממו להרעיל את המלך. מזימתם סוכלה על ידי [[מרדכי היהודי]] והם נתלו על עץ.
-'''בגתן ותרש''' היו שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך. מזימתם סוכלה על ידי [[מרדכי היהודי]] והם נתלו על עץ.
 ==הסיפור המקראי==
-בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך{{מקור}}). אחשוורוש העביר אותם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] בתפקיד "היושב בשער המלך"{{הערה|על פי פירו"ש המלבי"ם, בגתן ותרש שמרו יחד עם מרדכי, אך הוא ישב בשער והם עמדו, ובשל הכבוד שקיבל - כעסו.}}. השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך כך שהאשמה תיפול על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ב[[רוח הקודש]]{{הערה|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}). מרדכי הורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]], אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם הומתו בתלייה.
+בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך{{מקור}}). אחשורוש העביר אותם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] בתפקיד "היושב בשער המלך"{{הערה|על פי פירוש המלבי"ם, בגתן ותרש שמרו יחד עם מרדכי, אך הוא ישב בשער והם עמדו, ובשל הכבוד שקיבל - כעסו.}}. השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך כך שהאשמה תיפול על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. הגמרא{{הערה|מגילה יג, ב.}} מספרת שהם אמרו מיום שבאת אסתר לאחשוורוש לא ראינו שינה בעינינו ועל כן תכננו להטיל ארס בספל היין של המלך. השניים דיברו בשפה הטורסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ב[[רוח הקודש]]{{הערה|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}) . מרדכי הורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך אחשורוש, אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה שגילתה שהם החליפו את משמרותיהם לצורך ביצוע מזימתם, התגלתה המזימה והם הומתו בתלייה.
 הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}}
-ישנה שאלה ידועה, מדוע יאצ [[מרדכי]] להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' יהונתן אייבשיץ ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים.
+ישנה שאלה ידועה, מדוע יצא [[מרדכי]] להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' [[יהונתן אייבשיץ]] ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים.
 לעומת זאת, [[הרבי]] הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|נדדה שנת המלך]] והוא פתח את "ספר הזכרונות", הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו. אז ציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{הערה|מגילת אסתר פרק ו'.}}, ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. ב[[תורת החסידות]] מבואר שלאחר שהקב"ה יצר רפואה זו, מיהר לגדל את המן וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}.
-בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת [[מרדכי]]. זו הסיבה האמיתית לכן ש[[מרדכי]] הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.
+בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.
 ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.