אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
הם הביאו איתם את הגרמנית של ימי-הביניים אל מזרח אירופה, שם התערבבה עם השפות הסלאביות המקומיות. גם גירוש רוב יהודי [[צרפת]] (למעט יהודי פרובאנס שגורשו כמאתיים שנים מאוחר יותר) בשנת ה' אלפים קנ"ד והגירת חלקם למזרח אירופה השפיע על התפתחות האידיש. | הם הביאו איתם את הגרמנית של ימי-הביניים אל מזרח אירופה, שם התערבבה עם השפות הסלאביות המקומיות. גם גירוש רוב יהודי [[צרפת]] (למעט יהודי פרובאנס שגורשו כמאתיים שנים מאוחר יותר) בשנת ה' אלפים קנ"ד והגירת חלקם למזרח אירופה השפיע על התפתחות האידיש. | ||
האידיש כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא שפה שקיימת כבר קרוב לאלף שנים ומורכבת בעיקר מגרמנית של ימי-הביניים (בדיאלקט שונה מעט), עם מילים רבות מאוד בשפות סלאביות שונות - בעיקר פולנית ואוקראינית וגם מצרפתית עתיקה. | האידיש כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא שפה שקיימת כבר קרוב לאלף שנים ומורכבת בעיקר מגרמנית של ימי-הביניים (בדיאלקט שונה מעט), עם מילים רבות מאוד בשפות סלאביות שונות - בעיקר רוסית פולנית ואוקראינית וגם מצרפתית עתיקה. | ||
ללשון-הקודש נודעה השפעה עצומה על האידיש ומאות מילים ממנה נכנסו לאידיש. | ללשון-הקודש נודעה השפעה עצומה על האידיש ומאות מילים ממנה נכנסו לאידיש. | ||
כמעט כל המילים באידיש שמתייחסות לתשמישי קדושה ולחגים הינם בעצם מלשון-הקודש. גם מילים רבות מארמית נוספו לאידיש. | כמעט כל המילים באידיש שמתייחסות לתשמישי קדושה ולחגים הינם בעצם מלשון-הקודש. גם מילים רבות מארמית נוספו לאידיש. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור|חזן]] - כאזענ וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף, ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו)]. | החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור|חזן]] - כאזענ וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף, ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו)]. | ||
אך באידיש נקבע - | אך באידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן. | ||
==אידיש בחסידות== | ==אידיש בחסידות== | ||
שורה 46: | שורה 46: | ||
בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת האידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו באידיש..."{{הערה|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}. | בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת האידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו באידיש..."{{הערה|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}. | ||
וכן כאשר ר' [[בן ציון וישצקי]] פתח את [[אהלי תורה כפר חב"ד]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] עם ילדו, הרבי | וכן כאשר ר' [[בן ציון וישצקי]] פתח את [[אהלי תורה כפר חב"ד]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] עם ילדו, הרבי בחן את הילד באידיש על החומר שלמד הילד ב"חדר". הילד ענה על השאלות בלשון הקודש, מכיוון שלא שלט מספיק באידיש. גם את השאלות שהציג הרבי בפני הילד, היה צורך לתרגם לילד מדי פעם בפעם ללשון הקודש. וכך, הרבי המשיך לדבר עם הילד באידיש, והילד ענה בלשון הקודש. בסיום המבחן, הרבי הרכין עצמו מעט לעבר הילד ושאלו: "וואס איז דער קאליר פון דיין ז'אקעט" [=מהו צבע הז'קט שלך?]. כעת היה ברור שכוונת הרבי לבחון את הילד בשפת האידייש. הילדש לא שלט מספיק בשפה זו, לא עמד במבחן. אבי הילד לחש מיד על אוזנו של הילד, שהרבי שואל מהו צבע הסוודר-ז'קט שלו, והילד ענה מיד בלשון הקודש: "חוּם". | ||
אז, בפעם הראשונה ביחידות זו, הרים הרבי את עיניו לעבר האב ושאל הרבי אותו ברצינות רבה: {{ציטוטון|"פון וואנעט ווייסט ער אזוי גוט לשון קודש"?}}.. [=מהיכן הוא [=הילד] יודע כל כך טוב לשון הקודש?], והוסיף בתמיהה: "וואס מ'לערנט ניט אין חדר אף אידיש?" [=האם לא לומדים ב"חדר" באידיש?]. ובכך תם חלק זה של היחידוּת. {{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תפג-תפד.}} | |||
כמו כן, בשבת פרשת וישב [[תשמ"ח]] שאל הרבי, כיצד ייתכן שאברכים "[[שפיץ חב"ד]]" מדברים ביניהם ב[[אנגלית]], ולא באידיש{{הערה|בדומה לכך התפלא הרבי על תלמידי ישיבת אחי תמימים בניו הייבן. תורת מנחם חלק ד' עמוד 321.}}... | כמו כן, בשבת פרשת וישב [[תשמ"ח]] שאל הרבי, כיצד ייתכן שאברכים "[[שפיץ חב"ד]]" מדברים ביניהם ב[[אנגלית]], ולא באידיש{{הערה|בדומה לכך התפלא הרבי על תלמידי ישיבת אחי תמימים בניו הייבן. תורת מנחם חלק ד' עמוד 321.}}... |