31,416
עריכות
←קישורים חיצוניים
אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]] | [[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]] | ||
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז אירופה. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. | '''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. | ||
==תנועת ההשכלה== | ==תנועת ההשכלה== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תחת השלטון הנאצי== | ==תחת השלטון הנאצי== | ||
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשני מישורים: חקיקת חוקים וגזירות | עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשני מישורים: חקיקת חוקים וגזירות נגד היהודים, ומעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג (בית הנבחרים הגרמני), הם החלו בחקיקה אנטישמית שמטרתה הייתה לסלק את כל היהודים מגרמניה. | ||
בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ תרצ"ג התרחשו פרעות ביהודי ברלין. | בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ תרצ"ג התרחשו פרעות ביהודי ברלין. | ||
ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס | ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס אס (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש נערכו מספר פוגרומים ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה. | ||
עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי. | עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט. | על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט. | ||
בתגובה להתנקשות נערך ב- | בתגובה להתנקשות נערך ב-ט"ז חשון תרצ"ט פוגרום נקמה של אנשי המשטרה הפוליטית ביהודי ברלין, ולראשונה נחשפו יהודי גרמניה לאלימות ולסכנת חיים. במהלך הפוגרום התנפלו הפורעים על בתי יהודים, הכו אלפי יהודים, הרגו 92 יהודים, שרפו מאות בתי-כנסת, בתי-ספר וחנויות, הרסו כ–7,500 בתי-עסק ואסרו 30 אלף יהודים במחנות ריכוז. הפוגרום כונה "ליל הבדולח", על-שם שברי הזכוכיות של חלונות-הראווה בחנויות היהודים. מ–1938, לאחר "ליל הבדולח", היגרו מגרמניה כ–150 אלף יהודים. | ||
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית. | עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
{{ערך מורחב|פוקינג}} | {{ערך מורחב|פוקינג}} | ||
פוקינג | פוקינג - כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. ב[[ט"ו אלול]] תש"ו ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] תש"ו את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]]. | ||
במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]]. | במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]]. | ||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
על אודות הקבלת פנים של החתן ר' יהודה לייב פוזנר בא' דר"ח אדר ראשון תשי"א, בה השתתף הרבי, מסופר: | על אודות הקבלת פנים של החתן ר' יהודה לייב פוזנר בא' דר"ח אדר ראשון תשי"א, בה השתתף הרבי, מסופר: | ||
"כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד (=גרמניה), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: | "כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד (=גרמניה), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדייטשלאַנד יצאה הרבה תורה והרבה גדוּלה (ואח"כ נאנח והפטיר: וגם הרבה צרות)".{{הערה|תורת מנחם חלק ב, ע' 246.}}. | ||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
* '''בית חב"ד אולם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שניאור טרבניק. | * '''בית חב"ד אולם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שניאור טרבניק. | ||
* '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]]. | * '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]]. | ||
* '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב אליעזר חיטריק. | * '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[חיים אליעזר חיטריק]]. | ||
* '''בית חב"ד פוטדם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[נחום פרסמן]]. | * '''בית חב"ד פוטדם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[נחום פרסמן]]. | ||
* '''בית חב"ד קלן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל שטראקס. | * '''בית חב"ד קלן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל שטראקס. | ||
| שורה 133: | שורה 133: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* | *[[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]'''- תיעוד קהילות חב"ד במחנות העקורים [[פוקינג]] ואחרים בגרמניה. | ||
*[[זושא וולף]], '''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה]]''', הוצאת [[היכל מנחם ירושלים]] לרגל חנוכת הבית של בית חב"ד ברלין, [[אלול]], [[תשס"ח]]. | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד בשואה]]''' - סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים פורסמו ב[[שבועון בית משיח]]. | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד בשואה]]''' - סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים פורסמו ב[[שבועון בית משיח]]. | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הפצת החסידות באשכנז]''' | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הפצת החסידות באשכנז]''' | ||
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/10/6538e2f3a9b11_1698226931.pdf שליחות קדושה]''' | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 143: | שורה 145: | ||
*מנחם ברונפמן '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3406476 מול המגיפה השחורה ואנטישמיות מכוערת, התורה המשיכה לפרוח בגרמניה]''' {{בית חבד}} | *מנחם ברונפמן '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3406476 מול המגיפה השחורה ואנטישמיות מכוערת, התורה המשיכה לפרוח בגרמניה]''' {{בית חבד}} | ||
*חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}} | *חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}} | ||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}} | |||
;קניית מוצרים מגרמניה | ;קניית מוצרים מגרמניה | ||