אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
עם זאת, גם בדברי חז"ל ישנם מקורות למנהגי ההליכה לבית הקברות (כגון בעת עצירת גשמים): "כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים"{{הערה|תענית טז, א.}}, וכן בספרות ההלכתית{{הערה|בנוגע לערב ראש השנה,כותב הרמ"א בהלכות ראש השנה, סימן תקפ"א, סעיף ד: “ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות, ונותנים צדקה לעניים”. בנוגע לערב יום הכיפורים, כתוב בשו"ע אדה"ז, הל' ערב יום הכיפורים, סימן תר"ה, סעיף ה: "ויש מקומות שנהגו לילך על הקברות להרבות שם בצדקה ומנהג יפה הוא". (ועיינו גם ברמ"א שם). בנוגע לתשעה באב כותב הרמ"א באורח חיים סימן תקנ"ט, סעיף י: "והולכים על הקברות מיד כשהולכים מבית הכנסת".}}. | עם זאת, גם בדברי חז"ל ישנם מקורות למנהגי ההליכה לבית הקברות (כגון בעת עצירת גשמים): "כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים"{{הערה|תענית טז, א.}}, וכן בספרות ההלכתית{{הערה|בנוגע לערב ראש השנה,כותב הרמ"א בהלכות ראש השנה, סימן תקפ"א, סעיף ד: “ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות, ונותנים צדקה לעניים”. בנוגע לערב יום הכיפורים, כתוב בשו"ע אדה"ז, הל' ערב יום הכיפורים, סימן תר"ה, סעיף ה: "ויש מקומות שנהגו לילך על הקברות להרבות שם בצדקה ומנהג יפה הוא". (ועיינו גם ברמ"א שם). בנוגע לתשעה באב כותב הרמ"א באורח חיים סימן תקנ"ט, סעיף י: "והולכים על הקברות מיד כשהולכים מבית הכנסת".}}. | ||
הפוסקים כתבו שבהשתטחות על קברי צדיקים אין משום "ודורש אל המתים". | |||
בשו”ת מנחת אליעזר {{הערה|חלק א, סס"ח.}} כתב שיש מצווה להתפלל בקברות צדיקים ולבקש מהם שיתפללו וימליצו טוב עלינו והוכיח מהזוהר הקדוש (פרשת אחרי מות) שאין בזה דורש אל המתים, וכן כתב בשו”ת מנחת יצחק {הערה|חלק א, סכ"ט.}}: “והוא צורך גדול ותיקון לנפש… ולפי המנהג אף בצדיקים בונין נפש והכל מתקבצין אצלה להתפלל…” וכן הזכיר בעוד מקומות {הערה|חלק ח, סנ"ג.}} בשבחם של הנוהגים כן. | |||
בשו”ת מנחת אליעזר {{הערה|חלק א, סס"ח.}} כתב שיש מצווה להתפלל בקברות צדיקים ולבקש מהם שיתפללו וימליצו טוב עלינו והוכיח מהזוהר הקדוש (פרשת אחרי מות) שאין בזה דורש אל המתים, וכן כתב בשו”ת מנחת יצחק {הערה|חלק א, סכ"ט.}}: “והוא צורך גדול ותיקון לנפש… ולפי המנהג אף בצדיקים בונין נפש והכל מתקבצין אצלה להתפלל…” וכן הזכיר בעוד מקומות {{הערה|חלק ח, סנ"ג.}} בשבחם של הנוהגים כן. | |||
הב"ח, כתב בנוגע למנהג השתטחות על הקברים {{|בית חדש לטור יורה דעה סוף סימן ריז}}: “מיהו (=אבל) כבר החזיקו במנהג זה ואין מוחה, ויש לזה סמך בספר הזוהר, ודווקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבוא בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצא בזה, וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה”. | |||
לאורך השנים התקבלו מספר מנהגים הקשורים בהשתטחות על קברי הצדיקים, כשרבים מהם התחדשו בתקופת האריז"ל שמצא וציין קברי תנאים ואמוראים הפזורים בגליל, וייסד את מנהג העלייה לציונו של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר. | לאורך השנים התקבלו מספר מנהגים הקשורים בהשתטחות על קברי הצדיקים, כשרבים מהם התחדשו בתקופת האריז"ל שמצא וציין קברי תנאים ואמוראים הפזורים בגליל, וייסד את מנהג העלייה לציונו של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר. | ||