אלגמיינר ז'ורנאל: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תשל"ב]], כאשר ה"[[טאג מארגן זשורנאל]]", עיתון [[יהודי]] בשפת היידיש, היומון היהודי-אורתודוקסי היחידי ברחבי [[ארצות הברית]] באותם ימים - נסגר בעקבות קריסה וגל עזיבה של מנויים, יזם [[הרבי]] פתיחת עיתון במטרה להציב גבולות אורתודוקסיים בפני ההתרחבות הרפורמית. ביחידות לר' [[זלמן גוראריה]] אחרי סגירת העיתון 'דער טאג מארגען', אמר לו הרבי שהגיע הזמן שלליובאוויטש יהיה עיתון עצמאי. ר' זלמן גייס שותפים ועסקנים, ביניהם שותפו במשך שנים ארוכות, ר' נחום זעלדיס, ר' [[לייבל מוצ'קין]], ור' [[מיכאל טייטלבוים]], שבתמיכתם מיסדו את העיתון. כעורך התמנה הרב [[גרשון ג'ייקובסון]] ששימש קודם לכן כעורך העיתון "טאג מארגן זשורנאל" שנסגר. ייחודיותו של העיתון החדש הייתה שהכיל סופרים רבים מכל קצווי הקשת, בינהם הרב יהושע דובראבסקי, הרב הליטאי ר' דב הולנדר, שהיה בקשר מיוחד עם הרבי שליט"א, מר [[אלי ויזל]] והסופר השמאלני מר נתן ילין - מור. היו פעמים בהם תקפו חסידים את מערכת העיתון עקב דברים שנכתבו בו הנוגדים את שיטת חב"ד וטענו שהעיתון אינו מספיק חרדי, אך הרבי תמך בו והעיר שעניינו של עיתון דתי הוא לפעול שאנשים המכלים את זמנם וקוראים עיתונים ייחשפו ליהדות ולחסידות ויתעוררו לקיום המצוות ויראת שמים {{הערה|ראו בראיון של מרת צביה ג'ייקובסון בראיון ל-JEM, .The Rebbe’s Advice on Opening a Yiddish Newspaper