|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש]] | | [[קובץ:שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש]] |
| הרב '''שלום משאש''' מכונה '''חכם שלום''' ([[כ"ב בשבט]] [[ה'תרס"ט]], 13 בפברואר 1909, מקנס – [[י' בניסן]] [[ה'תשס"ג]], 12 באפריל 2003, [[ירושלים]]) היה רב מרוקאי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי ל[[מרוקו]] במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה. חיבר ספרים בהלכה ובאגדה ונחשב לפוסק מרכזי בישראל בדור האחרון. מגדולי המשמרים והמחזקים של מנהגי יהדות מרוקו. את ספרו הראשון, '''מזרח שמ"ש''', כתב בהיותו בן 17 בלבד. | | הרב '''שלום משאש''' ([[כ"ב בשבט]] [[ה'תרס"ט]], 13 בפברואר 1909, מקנס – [[י' בניסן]] [[ה'תשס"ג]], 12 באפריל 2003, [[ירושלים]]) היה רב מרוקאי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי ל[[מרוקו]] במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה. חיבר ספרים בהלכה ובאגדה ונחשב לפוסק מרכזי בישראל בדור האחרון. מגדולי המשמרים והמחזקים של מנהגי יהדות מרוקו. את ספרו הראשון, '''מזרח שמ"ש''', כתב בהיותו בן 17 בלבד. |
|
| |
|
| מבין תלמידיו המפורסמים הם בנו, הרב דוד משאש, שהיה רבה הראשי של [[פריז]], הרב שלמה משה עמאר, רבה הספרדי של ירושלים והראשון לציון לשעבר ואחרים. הוא היה מצאצאי הרב רפאל בירדוגו. בן-דודו של אביו, הרב יוסף משאש, היה רבה הספרדי של חיפה, ודודו מצד אמו, הרב יהושע בירדוגו, היה הרב הראשי של מרוקו. לאורך חייו היה מקורב לחסן השני, מלך מרוקו, ועמד בקשרים טובים עמו. | | מבין תלמידיו המפורסמים הם בנו, הרב דוד משאש, שהיה רבה הראשי של [[פריז]], הרב שלמה משה עמאר, רבה הספרדי של ירושלים והראשון לציון לשעבר ואחרים. הוא היה מצאצאי הרב רפאל בירדוגו. בן-דודו של אביו, הרב יוסף משאש, היה רבה הספרדי של חיפה, ודודו מצד אמו, הרב יהושע בירדוגו, היה הרב הראשי של מרוקו. לאורך חייו היה מקורב לחסן השני, מלך מרוקו, ועמד בקשרים טובים עמו. |
| שורה 41: |
שורה 41: |
|
| |
|
| {{ציטוטון|ראה כמה היה האדמו"ר הקדוש מקפיד שילבשו רק פאה נכרית, ושהיא יותר חשובה מכובע ומטפחת, עיין שם באורך ותרוה צמאונך מכל מה שדיבר האדמו"ר על זה. וזה ב"ה מחזק את דברי, שהבאתי ראיות עצומות מן הש"ס והפוסקים להתיר הפאה נכרית, וה' יעזרנו תמיד לעמוד על האמת}}. | | {{ציטוטון|ראה כמה היה האדמו"ר הקדוש מקפיד שילבשו רק פאה נכרית, ושהיא יותר חשובה מכובע ומטפחת, עיין שם באורך ותרוה צמאונך מכל מה שדיבר האדמו"ר על זה. וזה ב"ה מחזק את דברי, שהבאתי ראיות עצומות מן הש"ס והפוסקים להתיר הפאה נכרית, וה' יעזרנו תמיד לעמוד על האמת}}. |
| ==בענין לבוש הפאה נכרית==
| |
| הרב שלום משאש רבה הראשי הספרדי של ירושלים חיזק את הבנות מכל העדות בפרט קהילות חב"ד וכל הקהילות המיקלות בענין הנשים הנשואות בלבישת [[פאה נכרית]] ברשות הרבים כמו שכתב בתשובותיו, וכתב שאדרבא נשים בנות עדות המזרח עדיף לכתחילה שילבשו פאה נכרית שיראו יפות ולא כעורות שלא נבראה אשה אלא ליופי ואיסור חמור לדכא את רגשותיה ורחשי ליבה, ולא ייראו חס ושלום בנות ישראל כמשרתות (וכקללת אדם הראשון וחוה שהתקללה שתכסה שערה ככתוב במדרש כי עתה אנחנו בזמן הגאולה וקץ), וכל אלו הגברים שצועקים נגד לבישת הפאה בפרט אם הן רבנים אוי להם מיום הדין ומיום התוכחה ועתידים ליתן את הדין לפני הקב"ה על כפירתם ביופי שנתן השם לנשים, ואם יש להם בעיה בכך שישמרו הם את עיניהם ועל הניזק להרחיק את עצמו, אלא אדרבא על הבנות האירופיות לדאוג וללמד ולקשט את בנות עדות המזרח וללמדן יופי הדר וכבוד כדי שימצאו חן בעיני בעליהן, ואע"פ שדעתו היתה חידוש כנגד דעות אחרות, בתקיפות עוז דעתו לא חשש להם כי חיזוק חן היופי יקר היה בעיניו עד למאוד, ועל כן דעתו ש"רק בדיעבד יש לאשה נשואה ללבוש מטפחת".
| |
| וכפי הוראת הרבי שהורה בהוראת קודש ללא ספיקות וללא עוררין לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גם הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.
| |
|
| |
|
| == רוח אפינו משיח ה' == | | == רוח אפינו משיח ה' == |