11,685
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''השינה בשבת''' היא [[מצווה]], מכיון ענינו של יום ה[[שבת]] הוא - מנוחה, שזהו הפירוש הפשוט דתיבת "שבת" (מלשון שביתה ומנוחה). וכללות ההנהגה דיום השבת היא באופן של [[תענוג]], היינו, תענוג ה[[גוף]] כפשוטו בגוגע לענינים גשמיים כפשוטם, אכילה ושתיה [[בשר]] שמן ויין ישן | '''השינה בשבת''' היא [[מצווה]], מכיון ענינו של יום ה[[שבת]] הוא - מנוחה, שזהו הפירוש הפשוט דתיבת "שבת" (מלשון שביתה ומנוחה). וכללות ההנהגה דיום השבת היא באופן של [[תענוג]], היינו, תענוג ה[[גוף]] כפשוטו בגוגע לענינים גשמיים כפשוטם, אכילה ושתיה [[בשר]] שמן ויין ישן ושינה, וכיוצא בזה. | ||
מצד חשיבות ה[[שינה]] בשבת כחלק מ[[עונג שבת]] כתב [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך שנוהגים לאחר לבא לבית הכנסת ב[[שחרית]] יותר מבחול, אך צריך ליזהר מאד שלא לעבור [[זמן קריאת שמע]] ו[[זמן תפלה|תפלה]]. בימי החורף שהלילות ארוכים והימים קצרים יכולים להקדים להתפלל כמו בחול{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/281/1.htm#_ftn_3551 שוע"ר או"ח סי' רפא, א.]}}. | |||
לעניין שנת צהריים בשבת כתב אדמו"ר הזקן שאם רגיל בשינת צהרים בחול אל יבטלנה בשבת כי עונג הוא לו. ואחר השינה צריך לקבוע מדרש ללמוד תורה ב[[הקהלת קהילות]] ברבים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/290/3.htm שוע"ר או"ח סי' רצ, ב-ג.]}}. | |||
== התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל == | == התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל == | ||