אין תקציר עריכה
(הגהה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
במאמר נוסף בספר, בשם "דמיונות וחוסר אחריות של ביגליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר חיים דב פרידברג ברשלנות ובהוספת קטעים שגויים בספריו{{הערה|אהל רחל, עמ' 481}}. | במאמר נוסף בספר, בשם "דמיונות וחוסר אחריות של ביגליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר חיים דב פרידברג ברשלנות ובהוספת קטעים שגויים בספריו{{הערה|אהל רחל, עמ' 481}}. | ||
===חלק ב'=== | ===חלק ב'=== | ||
בחלק השני מופיעים ארבע מדורים:"בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש" וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון{{הערה|שם=הקדמה|מתוך הקדמה}}, בשונה מהחלק הראשון, חלק זה יצא בשפת ה[[אידיש]]. | בחלק השני מופיעים ארבע מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש" וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון{{הערה|שם=הקדמה|מתוך הקדמה}}, בשונה מהחלק הראשון, חלק זה יצא בשפת ה[[אידיש]]. | ||
ליברמן נימק זאת בכך שרצה להיצמד לשפת מקורו{{הערה|שם=הקדמה}}. בתחילת הספר מובאים המאמרים "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים" שבו סותר ליברמן את הטענות לפיה השתמשו החסידים בשפת האידיש והקימו בתי דפוס משלהם כדי להפיץ את ה[[חסידות]]{{הערה|עמ' 1 ואילך}}. מאמר נוסף הוא מאמר המשך למאמר בחלק א' לגבי הסיבה שבגללה קבע רבי [[נחמן מברסלב]] את מקום מושבו ב[[אומן]]{{הערה|עמ' 310}}. | ליברמן נימק זאת בכך שרצה להיצמד לשפת מקורו{{הערה|שם=הקדמה}}. בתחילת הספר מובאים המאמרים "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים" שבו סותר ליברמן את הטענות לפיה השתמשו החסידים בשפת האידיש והקימו בתי דפוס משלהם כדי להפיץ את ה[[חסידות]]{{הערה|עמ' 1 ואילך}}. מאמר נוסף הוא מאמר המשך למאמר בחלק א' לגבי הסיבה שבגללה קבע רבי [[נחמן מברסלב]] את מקום מושבו ב[[אומן]]{{הערה|עמ' 310}}. | ||