31,551
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
===זמן הבית וזמן הגלות=== | ===זמן הבית וזמן הגלות=== | ||
ההבדל שבין העבודה בזמן הבית (אספקלריא המאירה) לזו של הגלות (שאינה מאירה) דומה להבדל שבין תורה ומצוות לתפילה ותשובה{{הערה|לקו"ת דרושים לשמ"ע צ"ב ב.}}: העבודה דזמן הגלות ודיו"ט שני של גלויות היא עבודת הבעלי תשובה, שמבחינה אחת נעלית מעבודת הצדיקים – שעל ידה דוקא מגיעים ל"הראיני את מראיך{{הערה|שיר השירים ב' י"ד.}}", וכמו מעלת החיות והאופנים (שהם המלאכים שביצירה ובעשיה) על השרפים (המלאכים שבבריאה): שדוקא משום '''שאינם''' משיגים את מקורם ושורשם הם ברעש{{הערה|ליקוטי תורה שלח מ"ז א' ובכמה מקומות.}} גדול. דהיינו, שהאופנים הם כבן כפר שראה את המלך, והרעש הוא תשוקתם וחפצם בכלות הנפש. אך השרפים עומדים בבחינת ביטול, והם כבן כרך שראה את המלך על דרך משל, שאין חידוש כל כך בעיניו רוממות המלך אלא מתענג ונהנה מזיו יקרת תפארת גדולתו. | ההבדל שבין העבודה בזמן הבית (אספקלריא המאירה) לזו של הגלות (שאינה מאירה) דומה להבדל שבין תורה ומצוות לתפילה ותשובה{{הערה|לקו"ת דרושים לשמ"ע צ"ב ב.}}: העבודה דזמן הגלות ודיו"ט שני של גלויות היא עבודת הבעלי תשובה, שמבחינה אחת נעלית מעבודת הצדיקים – שעל ידה דוקא מגיעים ל"הראיני את מראיך{{הערה|שיר השירים ב' י"ד.}}", וכמו מעלת החיות והאופנים (שהם המלאכים שביצירה ובעשיה) על השרפים (המלאכים שבבריאה): שדוקא משום '''שאינם''' משיגים את מקורם ושורשם הם ברעש{{הערה|ליקוטי תורה שלח מ"ז א' ובכמה מקומות.}} גדול. דהיינו, שהאופנים הם כבן כפר שראה את המלך, והרעש הוא תשוקתם וחפצם בכלות הנפש. אך השרפים עומדים בבחינת ביטול, והם כבן כרך שראה את המלך על דרך משל, שאין חידוש כל כך בעיניו רוממות המלך אלא מתענג ונהנה מזיו יקרת תפארת גדולתו. | ||
==הקב"ה כמראה== | |||
בלילה האחרון לחייו של [[אדמו"ר הזקן]], ראה את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שגדל אצלו כבן שהוא עצוב מהמצב, וכשראה אותו במצב זה אמר לו שמקובל אצלו מרבותיו שעל הקב"ה נאמר 'כמראה אדם עליו מלמעלה', היות והקב"ה הוא בדוגמת 'מראה', שכפי שהאדם מראה את עצמו בפני המראה זוהי הדמות המשתקפת אליו בחזרה, כך גם ביחס בין הקב"ה והאדם למטה, שכאשר האדם נוקט בקו של גבורות, כך גם מתראה לפניו הקב"ה, ואילו כשהוא מראה את עצמו בקו של שמחה ופתיחת הלב, מחזיר לו הקב"ה ומראה לו פנים שמחות ושוחקות{{הערה|מכתב אדמו"ר הצמח צדק, הוזכר בהתוועדות שבת פרשת שמות תשי"ט.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''איסור הסתכלות במראה - לגברים''', שונה הלכות גליון 623 פרשת תולדות תשפ"ג | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
עריכות