←ההיתר: הרחבה
(←ההיתר: הרחבה) |
|||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
א. בשנת [[תשכ"ד]] בעת תקנת הגזירה הרבי אמר שעל פורים הוא אינו מתערב מפני שני טעמים. | א. בשנת [[תשכ"ד]] בעת תקנת הגזירה הרבי אמר שעל פורים הוא אינו מתערב מפני שני טעמים. | ||
ב. בשיחת ליל [[ג' דסליחות]] [[תשנ"א]]{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298..}} - אמר שיערכו התוועדות בשמחה אך עם ההגבלות כי "סוף סוף אין זה פורים"{{הערה|לשון הרבי בשיחה: "ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהיה דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...".}}. | ב. בשבת פ' האזינו [[תשמ"ח]] בסיום ההתוועדות הראשונה אמר הרבי שאלו ששתו בשיעור המחייב ברכה אחרונה ודאי יברכו ברכה אחרונה, ומצד "העמד ישראל על חזקתם" ודאי שתו רביעית ןשתי רביעיות או יותר מזה (בהנחה אחרת: וכו'), ומחוייבים בברכה אחרונה על הגפן, ורק בנוגע לעל המחיה יש ספק. | ||
. בשיחת ליל [[ג' דסליחות]] [[תשנ"א]]{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298..}} - אמר שיערכו התוועדות בשמחה אך עם ההגבלות כי "סוף סוף אין זה פורים"{{הערה|לשון הרבי בשיחה: "ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהיה דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...".}}. | |||
===המסקנה=== | ===המסקנה=== | ||