שלום

:למי שעדיין לא יודע יש דרך '''ליהנות מהחיים'''. זה מתחיל כאן (בעולם הזה) וממשיך שם (בעולם הבא).

בחידושי אחד מגדולי הראשונים '''רבינו אברהם מן ההר''' בחידושי נדרים מח. כתוב מצווה לפרסם לשונו: '''הריני עליך חרם המודר אסור כו', ואסורים בדבר של אותה העיר כגון כו' והספרים.''' ואיכא מאן דמקשה והיאך נאסרים לקרות בספרים, והלא מצווה היא ומצוות לאו ליהנות ניתנו.  

ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא דמצוות לאו ליהנות ניתנו אלא במצווה שהיא תלויה במעשה, שכשאדם עושה אותה '''אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת גופו''' אלא לעשות מה שנצטווה מאת השם, כמו שפירשנו באלו מותרין, אבל מצוות לימוד שהוא ענין ציור הלב וידיעת האמת, '''עיקר הציוי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו,''' כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומשום הכי אבל אסור לקרות בתורב ובנביאים ובכתובים, מפני שהם משמחים לבו על כרחו, הלכך לא שייך למימר במצוות לימוד דלא ניתן ליהנות, '''שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו''', הלכך כשהדירו זה את זה או הדיר זה את זה אסור לקרות בספר האוסר, שהרי על כרחו מגעת לו הנאה מממונו.)

וכן פסק [[הרמב"ם]] ב[[ספר המצוות]]: המצווה השלישית היא שנצטוינו על אהבתו יתעלה, והוא שנתבונן ונסתכל במצוותיו ופעולותיו, כדי '''שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג,''' וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלקיך, יודע אני, איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר ויודע את מי שאמר והיה העולם. הנה ביארנו לך '''שבהשכלות תבא לידי השגה וימצא לך התענוג ותבא האהבה בהכרח'''.

:ביאור יפה, מה השייכות של ברכות קריאת שמע לקריאת שמע עצמה. הרמב"ן מסביר שברכת המצוות על קריאת שמע היא ברכת אהבת עולם, וברכת יוצר אור היא ברכה צדדית של הודיה שקבעוה לפני קריאת שמע.