182
עריכות
אין תקציר עריכה |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (←טעם הברכה: ניסוח) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא". | אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא". | ||
==טעם הברכה== | ==טעם הברכה== | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי | ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי בעת [[לימוד תורה]], קיום [[מצוות]] ו[[תפילה]], צריך להיות ענין [[מסירות נפש]] לה'. כלומר, שהקשר לקב"ה יגבר על הקשר לעולם הזה, בדומה לאדם שנפטר ואין לו יותר קשר לגופו ולעולם הגשמי. אלא המצב הנכון הוא, שיהודי יתמסר לאותיות הקדושה או למצווה, כך שלא יתאחד עימן לחלוטין. בכדי לעורר זאת, תקנו לומר קודם התפילה את ברכת "אלוקי נשמה". בה אנו מזכירים כי הקב"ה הוא זה שמחייה אותנו, והוא עתיד גם להפסיק את חיות הגוף. אם כך, כל חיות הגוף היא רק מחיות אלוקית, ובעצם גם בעת החיים - הגוף שייך לה'. מכאן יכול יהודי להתבונן ולחוש כי עליו למסור נשפו לה' ולהתאחד עימו גם אתה, כיוון שזו האמת של חייו. | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] מוכיח אדה"ז מנוסח ברכה זו | התבוננות זו היא הכנה ל[[תפילה]] ולקיום ה[[מצוות]] במשך כל היום כולו. | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] מוכיח אדה"ז מנוסח ברכה זו, שנאמר בה "'''נשמה''' שנתת '''בי''' טהורה היא" כי ישנו הבדל בין האדם המדבר (בי) ובין הנשמה. דבר זה שונה אצל [[צדיק|צדיקים]], אצלם הנשמה היא בגילוי. לכן נשמות הצדיקים נקראות "אדם" וגופם נקרא "בשר אדם". | |||
==אמירתה== | ==אמירתה== |
עריכות