עדכון
(עיצוב) |
(עדכון) |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
שרון עצמו כתב לרבי מכתב בכ"ד אב תשכ"ח, ובו הוא מודה לרבי על שקיבל אותו ליחידות, ומספר שבשובו לארץ ישראל סיפר בכפר חב"ד על חוויות הפגישה עם הרבי וכן שנפגש בעניין זה עם שז"ר. שרון סוקר את המצב בישראל, מחווה את דעתו נגד ויתורים לערבים, ובעד שליטה מוחלטת של ישראל ביו"ש ובסיני. שרון כותב, לרבי, בין היתר: "ואני שוב מבקשך להורות לאנשיך לשלב עניין הגבולות בפעילותם הענפה האחרת, כפי שהתבטאתי אצלך, להורות להם 'לכרוך את הגבולות בתפילין'". הוא מבקש מהרבי שייצא בקול קורא לחסידי חב"ד להיאחז בחברון ולחדש בה את ישיבת חב"ד וכן להקים ישיבה בעיר העתיקה בירושלים, ואולי אף להקים היאחזות של חסידי חב"ד בבקעת הירדן. הוא מציין ששוחח על אפשרויות אלה עם ר' שלמה מייד'נצ'יק ור' שלמה אמר לו "הכל אפשרי, אם הרבי יצווה". בסוף המכתב, שרון מזמין את הרבי לבוא לארץ ישראל {{הערה| מכתבו המלא של שרון לרבי נדפס בספר "אריק שרון - מגירות חייו", הוצ' משכל - ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2022 [עורך: רמי רוטהולץ], עמ' 258-257, ושם, בעמ' 256, נדפסו גם צילום מכתבו של שרון לרבי וצילום-העתק ממכתב הרבי אליו.}}. | שרון עצמו כתב לרבי מכתב בכ"ד אב תשכ"ח, ובו הוא מודה לרבי על שקיבל אותו ליחידות, ומספר שבשובו לארץ ישראל סיפר בכפר חב"ד על חוויות הפגישה עם הרבי וכן שנפגש בעניין זה עם שז"ר. שרון סוקר את המצב בישראל, מחווה את דעתו נגד ויתורים לערבים, ובעד שליטה מוחלטת של ישראל ביו"ש ובסיני. שרון כותב, לרבי, בין היתר: "ואני שוב מבקשך להורות לאנשיך לשלב עניין הגבולות בפעילותם הענפה האחרת, כפי שהתבטאתי אצלך, להורות להם 'לכרוך את הגבולות בתפילין'". הוא מבקש מהרבי שייצא בקול קורא לחסידי חב"ד להיאחז בחברון ולחדש בה את ישיבת חב"ד וכן להקים ישיבה בעיר העתיקה בירושלים, ואולי אף להקים היאחזות של חסידי חב"ד בבקעת הירדן. הוא מציין ששוחח על אפשרויות אלה עם ר' שלמה מייד'נצ'יק ור' שלמה אמר לו "הכל אפשרי, אם הרבי יצווה". בסוף המכתב, שרון מזמין את הרבי לבוא לארץ ישראל {{הערה| מכתבו המלא של שרון לרבי נדפס בספר "אריק שרון - מגירות חייו", הוצ' משכל - ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2022 [עורך: רמי רוטהולץ], עמ' 258-257, ושם, בעמ' 256, נדפסו גם צילום מכתבו של שרון לרבי וצילום-העתק ממכתב הרבי אליו.}}. | ||
ב[[י"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ענה הרבי לשרון באריכות על מכתבו זה. הרבי מתייחס בהרחבה לנושא השטחים ולמצב בחברון ובירושלים העתיקה, ומסביר - בין היתר - מדוע אינו מקים ישיבה בחברון, ומדוע אינו יוצא בקול קורא להתיישב בחברון. הרבי מודה לשרון על פרישׂת השלום שמסר במכתבו מביקורו בכפר חב"ד. {{הערה| המכתב נדפס באג"ק חלק כה, אגרת ט'תקמט, עמ' רכו-רל. וראה | ב[[י"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ענה הרבי לשרון באריכות על מכתבו זה. הרבי מתייחס בהרחבה לנושא השטחים ולמצב בחברון ובירושלים העתיקה, ומסביר - בין היתר - מדוע אינו מקים ישיבה בחברון, ומדוע אינו יוצא בקול קורא להתיישב בחברון. הרבי מודה לשרון על פרישׂת השלום שמסר במכתבו מביקורו בכפר חב"ד. {{הערה| המכתב נדפס באג"ק חלק כה, אגרת ט'תקמט, עמ' רכו-רל. וראה גם אג"ק חלק כו, עמ' שיז, איגרת ט'תתמב אודות התיישבות חב"ד בחברון.}}. | ||
בכ' מרחשון תשכ"ט, כותב הרבי לשרון מכתב נוסף. במכתב זה, הרבי מזכיר את מכתבו מי"ב אלול, ומציין שבמשך השבועות שחלפו מאז, היו כמה התפתחויות ומאורעות אשר לדעתו מחזקים עוד יותר את ההנחות שבאותו מכתב. ועוד. {{הערה|אג"ק חלק כו, אגרת ט'תקצב, עמ' יט.}}. | בכ' מרחשון תשכ"ט, כותב הרבי לשרון מכתב נוסף. במכתב זה, הרבי מזכיר את מכתבו מי"ב אלול, ומציין שבמשך השבועות שחלפו מאז, היו כמה התפתחויות ומאורעות אשר לדעתו מחזקים עוד יותר את ההנחות שבאותו מכתב. ועוד. {{הערה|אג"ק חלק כו, אגרת ט'תקצב, עמ' יט.}}. |