←היסטוריה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב [[גדליהו אקסלרוד]] (עד שנת [[תש"ע]]) וכמשפיע ראשי הרב [[מיכאל מישולובין]]. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות ב[[נגלה]], [[חסידות]] ו[[שולחן ערוך]], כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות. | בשנת [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב [[גדליהו אקסלרוד]] (עד שנת [[תש"ע]]) וכמשפיע ראשי הרב [[מיכאל מישולובין]]. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות ב[[נגלה]], [[חסידות]] ו[[שולחן ערוך]], כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות. | ||
בשנת [[ה'תש"פ]] נחנך מקווה טהרה במתחם הישיבה לטובת תלמידי התמימים, המקווה, בור על גבי בור כשיטת חב"ד, מושך | בשנת [[ה'תש"פ]] נחנך מקווה טהרה במתחם הישיבה לטובת תלמידי התמימים, המקווה, בור על גבי בור כשיטת חב"ד, מושך אליו רבים מתושבי העיר ומחסידי חב"ד בסביבה. | ||
בשנת [[ה'תשפ"א]] נערך קמפיין התרמה לישיבה, להקמתה של קומה נוספת לישיבה שתשמש כפניימיה לתלמידים, מרווחת ונאה, כמו"כ נערך שיפוץ יסודי ונרחב בזאל הישיבה לרווחת תלמידי התמימים. | בשנת [[ה'תשפ"א]] נערך קמפיין התרמה לישיבה, להקמתה של קומה נוספת לישיבה שתשמש כפניימיה לתלמידים, מרווחת ונאה, כמו"כ נערך שיפוץ יסודי ונרחב בזאל הישיבה לרווחת תלמידי התמימים. | ||