11,698
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[ב' חשון]] [[תרצ"א]] לאביו ר' [[אליעזר מישולובין|אליעזר]] ולאימו מרת [[בתיה מישולובין]], ב[[רוסיה]] הסובייטית. | נולד ב[[ב' חשון]] [[תרצ"א]] לאביו ר' [[אליעזר מישולובין|אליעזר]] ולאימו מרת [[בתיה מישולובין]], ב[[רוסיה]] הסובייטית. | ||
בשנת תש"א עם פרוץ המלחמה נמלטו בני המשפחה | בשנת [[תש"א]] עם פרוץ המלחמה נמלטו בני המשפחה ל[[סמרקנד]], שם ייסדו [[חדר]] ו[[ישיבה]], בה למד אצל גדולי החסידים | ||
ר' [[אברהם אליהו פלאטקין]], [[ניסן נמנוב]], | ר' [[אברהם אליהו פלאטקין]], [[ניסן נמנוב]], | ||
[[משה רובינסון]], [[שמואל נוטיק]], [[ברוך לבקיבקר]]. עם היותו בחור בעל כשרונות ברוכים נכנס ישר לכיתה הגבוהה אצל ר' אברהם אליהו פלאטקין. | [[משה רובינסון]], [[שמואל נוטיק]], [[ברוך לבקיבקר]]. עם היותו בחור בעל כשרונות ברוכים נכנס ישר לכיתה הגבוהה אצל ר' אברהם אליהו פלאטקין. | ||
בשנת תש"ו נפרד חיים אליהו מהוריו יחד עם אחיו [[דוד דוב|דוד דוב מישולובין]], אל עבר הגבול, מתוך כוונה לצאת מאחורי מסך הברזל בהיותם אזרחי פולין. אך בהגיעם אל הגבול התברר שהם אחרו את המועד, וחזרו כלעומת שבאו לביתם בסמרקנד. שם המשיכו ללמוד ולרוות את צמאונם בסיפורי חסידים ועוד מאת זקני החסידים ששהו שם באותה התקופה. | בשנת [[תש"ו]] נפרד חיים אליהו מהוריו יחד עם אחיו [[דוד דוב|דוד דוב מישולובין]], אל עבר הגבול, מתוך כוונה לצאת מאחורי מסך הברזל בהיותם אזרחי פולין. אך בהגיעם אל הגבול התברר שהם אחרו את המועד, וחזרו כלעומת שבאו לביתם בסמרקנד. שם המשיכו ללמוד ולרוות את צמאונם בסיפורי חסידים ועוד מאת זקני החסידים ששהו שם באותה התקופה. | ||
בשנת [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו את מרת פרומה שרה | בשנת [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו את מרת פרומה שרה, בתו של החסיד ר' [[אברהם זלצמן]]. | ||
את רוב שנות חייו עשה ר' חיים אליהו מאחורי [[רוסיה|מסך הברזל]], ב[[מסירות נפש]] תחת רדיפות קשות, בסמרקנד. | את רוב שנות חייו עשה ר' חיים אליהו מאחורי [[רוסיה|מסך הברזל]], ב[[מסירות נפש]] תחת רדיפות קשות, בסמרקנד. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
את רוב סיפוריו שמע מאת החסיד [[חיים אברהם דוכמן]], אותם שמע מסבו החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ותלמידו המובהק של ר' [[יצחק אייזיק מהומיל|אייזיק הומלער]]. | את רוב סיפוריו שמע מאת החסיד [[חיים אברהם דוכמן]], אותם שמע מסבו החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ותלמידו המובהק של ר' [[יצחק אייזיק מהומיל|אייזיק הומלער]]. | ||
מחזה רגיל, היה זה לצפות בר' [[חיים אברהם|חיים אברהם | מחזה רגיל, היה זה לצפות בר' [[חיים אברהם דוכמן|חיים אברהם]] וחיים אליהו צועדים לאיטם ברחוב, ור' חיים אליהו בולע בצמא כל מילה. עד שנת תשי"א, אז נאלץ ר' חיים אברהם דוכמן, לברוח מסמרקנד, עקב רדיפות הממשלה, אל עבר [[סיביר]], שם נפטר. | ||
את שאר סיפוריו כתב ממה ששמע בעיקר מאחיו של חיים אברהם, ר' [[ברוך דוכמן]], [[דובער יפה]] מתלמידי תומכי תמימים | את שאר סיפוריו כתב ממה ששמע בעיקר מאחיו של חיים אברהם, ר' [[ברוך דוכמן]], [[דובער יפה]] מתלמידי תומכי תמימים בשנותיה הראשונות ובעל שמועה נודע. ומשאר החסידים הנמצאים ב[[סמרקנד]] באותה התקופה: מורו ורבו [[אברהם אליהו פלאטקין]], מורו ורבו [[שמואל נוטיק]]. ומשאר החסידים: [[ניסן נמנוב]], [[משה רובינסון]], [[מענדל פוטערפאס]], [[דובער איטקין]], [[ישראל נח בליניצקי]], [[שמחה גורודצקי]], [[ירחמיאל חדש]], [[בן ציון מרוז]], [[מנחם מענדל נאדל]]. | ||
את כל ה[[סיפורי חסידים|סיפורים]] ששמע, העלה ר' חיים אליהו על גבי הכתב, ובהגיעו לארץ ישראל, המשיך לכתוב עוד מתוך זכרונו. | את כל ה[[סיפורי חסידים|סיפורים]] ששמע, העלה ר' חיים אליהו על גבי הכתב, ובהגיעו לארץ ישראל, המשיך לכתוב עוד מתוך זכרונו. | ||