39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד לאביו ר' צבי, שהי' מגדולי ומחשובי ה[[מתנגד]]ים. | נולד לאביו ר' צבי, שהי' מגדולי ומחשובי ה[[מתנגד]]ים. | ||
ר' אברהם עצמו | ר' אברהם עצמו היה בהתחלה [[מתנגד]] חריף מאד, וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל ב[[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו הי' גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}. | ||
על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו...פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}. | על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו...פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}. | ||
בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], | == התקרבותו לתנועת החסידות == | ||
בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. וע"כ נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]"}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]] {{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'}}, אך להסתירו ממשפחתו. פ"א גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]]. | |||
כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד}} | כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד}} | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
כעבור זמן החליט לנסוע לאדמוה"ז, ואז נסע בריש גלי ועמו נסע מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]] {{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הווכיוח לא מיחה ר' העניך בבנו, אלא אדרבא - עודדו וכו'}}. | כעבור זמן החליט לנסוע לאדמוה"ז, ואז נסע בריש גלי ועמו נסע מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]] {{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הווכיוח לא מיחה ר' העניך בבנו, אלא אדרבא - עודדו וכו'}}. | ||
== הנישואים עם בת אדה"ז == | |||
לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[רבינו הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]] נ"ע, והוא כתב לאביו, ואביו השיב לו: | לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[רבינו הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]] נ"ע, והוא כתב לאביו, ואביו השיב לו: | ||
::::''הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם הי' | ::::''הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם הי' אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' וא"כ כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם ואינך מחוייב לשמוע לי ע"פ דין. וא"כ למה לי למנוע אותך ואתה תעבור ח"ו על ציווי שלי ע"כ הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' בגדא טבא''{{הערת שוליים|[[ספר בית רבי]] עמ' 120}} | ||
ר' אברהם הי' נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמוה"ז הי' מקרבו ביותר, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]]. | ר' אברהם הי' נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמוה"ז הי' מקרבו ביותר, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]]. | ||