182
עריכות
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (←בתורת החסידות - המקור ה"פשוט": קישורים פנימיים) |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) (←מאפיינים: עריכה) |
||
שורה 40: | שורה 40: | ||
===מאפיינים=== | ===מאפיינים=== | ||
ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של | ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של ההיולי, הייסודים מבין המאפיינים מפורטים להלן: | ||
;פשיטות | ;פשיטות | ||
אמנם ההיולי הינו [[עילה ועלול|עילה]] למגוון רחב של [[עילה ועלול|עלולים]], אך בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור. הגדרה זו באה לומר, שהוא אינו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, מגוון הצורות הכלולות בהיולי אינן באופן של [[כלל ופרט]], וההיולי אינו מכיל בתוכו את הפרטים כפי שהם לאחר המשכתם{{הערה|"וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]" או "כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]"(ראה ספר המאמרים תרס"ט עמוד סג).}}, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.{{מקור|ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב, (עטרת שבועות...).}}, כי אם באופן הפשוט של הפרטים, כאשר הם דבר אחד בלתי מוגדר. | |||
{{הבהרה|יש לשקול להבהיר את ההוכחות לכך שהוא פשוט בתכלית, ראה בס"ב}} | {{הבהרה|יש לשקול להבהיר את ההוכחות לכך שהוא פשוט בתכלית, ראה בס"ב}} | ||
מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר "אפשרי המציאות"{{הערה| | ;אפשרי המציאות | ||
מציאות ההיולי אינה מציאות ממשית{{הערה|ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''.."}}. מכיוון שלא ייתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה, ולהיולי אין צורה{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}}. | |||
עם זאת מציאותו קיימת ברמה עדינה ודקה יותר. המשמעות לכך היא שהוא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית{{הערה|ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.."}}. לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כמו חומר, שבעצם עניינו - הוא יכול להישאר ללא צורה, אלא שלאחר שנוצרת בו צורה, מתגלה שהיא הייתה יכולה להיווצר בו גם בהיותו פשוט{{הערה|שם=ראב"ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&st=&pgnum=6&hilite= הקדמת הראב"ד לספר יצירה].}}. בדומה לכך, גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחילה רק כאשר הם מצויירים בציור מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח){{מקור}}. עם זאת, במקור הכוחות ישנה האפשריות לקיומם של הכוחות (אף על פי שאי אפשר לומר שהאלוקות או הנפש היא כח). | |||
מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר "אפשרי המציאות"{{הערה|אין הכוונה "אפשרי" בניגוד לתוארו של הקב"ה "מחוייב המציאות", כפי שהוא בספרי הראשונים. כאן מדובר כפי שמבואר במאמרי חסידות רבים (הגהות לפתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש"ו עמוד 116 ועוד).}}. תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתארו כניגוד ל"אפיסת המציאות" וניגוד ל"מציאות ממש" {{הערה|(וראה בספר המאמרים תרנ"ט עמוד רי"ג (מהדורה חדשה): "'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו").}}, היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות{{הערה|וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו.}} ולכן לא ניכרת מציאותו. גדר המציאות שלו היא רק שניתנה בו האפשרות להימצאות מציאות חדשה, שהיא מציאות ממשית. | |||
;היולי - יש | ;היולי - יש |
עריכות