כח ההיולי: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 111 בתים ,  19 באוקטובר 2022
מ
שורה 17: שורה 17:


==בסיס להתהוות הגשמיות==
==בסיס להתהוות הגשמיות==
חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וה[[ראשונים]] שביארו את המושג היולי - דיברו עליו.
חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וכמה מה[[ראשונים]] עוסקים בביאור מושג זה.  


עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה יש מאין.
עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה יש מאין.
שורה 27: שורה 27:
ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}.
ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}.


בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו שנברא בתחילת בריאת העולם היו שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים ושוב היולי לבריאת הארץ. וראיתם מחלוקת תיאור הבריאה לשניים בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב"ן}}. ונימוקם, כי אין חומר השמים מסוג חומר הארץ כלל שייתכן לומר בהם היולי משותף{{הערה|שם=ר"ן}}.
בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב"ן}}. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף{{הערה|שם=ר"ן}}.
אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר"ן שם "ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות..." ובאברבנאל דלהלן "יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ותמהים על כך כי בהיות היולי מופשט מכל ציור איך ניתן לחלק בין שני סוגי היולי ללא הגדרות שיפרידו ביניהם{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&st=&pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}.
אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר"ן שם "ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות..." ובאברבנאל דלהלן "יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן - מה ההבדל בין 2 הדרגות הנ"ל, כאשר שתיהן לא מוגדרות בשום גדר ספציפי{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&st=&pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}.
הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&st=&pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם אם נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש ג' תקמ"א].}}.


אכן ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל המושג, "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר.."{{הערה|שם=אברבנאל}}
הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&st=&pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש ג' תקמ"א].}}.
 
כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי, "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר.."{{הערה|שם=אברבנאל}}
{{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}
{{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}


182

עריכות