כח ההיולי: הבדלים בין גרסאות בדף

כח ההיולי (עריכה)

גרסה מ־21:03, 19 באוקטובר 2022

נוספו 102 בתים , 19 באוקטובר 2022

מ

←‏בתורת הראשונים - בסיס הגשמי: עריכה

חזותיקוד ויקי

ספירת המלכות

182

עריכות

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 כך גם ברוחניות: כל השכלים שיצאו אי פעם ממקור השכל ההיולי (שאינו שכל כלל) - יהיו שכלים, ולא רגש או כל מציאות אחרת. כך גם כל מה שימשך מ[[אדם קדמון]], יהיה בתבנית עשר ספירות.
-==בתורת הראשונים - בסיס הגשמי==
+==בסיס להתהוות הגשמיות==
-חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. ה"[[ראשונים]]" שעסקו בהיולי עסקו בחומר זה. והוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{מקור|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}} ועיקרה, תחילת בריאת הגשמי מההעדר הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבע יסודות|ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה יש מאין.
+חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וה[[ראשונים]] שביארו את המושג היולי - דיברו עליו.
-ונרמזה בתורה בתחילתה: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. תחילת התהוות העולם היא בפעולת בריאה שעל ידה נבראה מציאות הכוללת "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}) ועדיין "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ"
+עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה יש מאין.
-תהו בלשון הקודש הוא היולי, "מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל"{{הערה|שם=רמב"ן}}.
-ולאחר מכן יצירת הצורות בחומר כבר אינה דורשת פעולת בריאה ורק יצר ותיקן בו - בחומר - את הצורות השונות שנקראת בלשון הקודש בהו{{הערה|שם=רמב"ן|רמב"ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&st=&pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]]. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת היולי המרומזת בפסוק הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (ולמרות שהיא חלק מ[[עשרה מאמרות]] לא נמצא בה ביטוי אמירה, היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה{{הערה|מהרש"א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א.}}).
-את סיבת הבריאה דווקא באופן זה מבארים הראשונים, מצד רצונו לברוא את העולם במידת האפשר בדרך הטבע, ואילו לא היה ממוצע כללי בין העדר לנבראים היה צורך בפעולת הבריאה יש מאין בכל צורה וצורה של הנבראים. סיבה נוספת היא הטענה שכדי שיהיו הנבראים בעלי משותף כללי שאחד יוכל לשמש מזון לזולתו נבראו על בסיס משותף - חומר היולי{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}.
+דבר זה רמוז בפסוק: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ "[[תוהו]]" (חומר פשוט בלבד){{הערה|תהו בלשון הקודש הוא היולי, "מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל" רמב"ן, שם}}. לאחר מכן נשתלשל ה"בוהו" {{הערה|מלשון בו הוא. שיש בו כבר דבר ממשי}}, שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}).
+יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר{{הערה|שם=רמב"ן|רמב"ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&st=&pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]], שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת ההיולי הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מ[[עשרה מאמרות]], אין את הלשון "ויאמר אלוקים" היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כדי ששייכת בשאר המאמרות{{הערה|מהרש"א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א.}}).
+ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}.
 בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו שנברא בתחילת בריאת העולם היו שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים ושוב היולי לבריאת הארץ. וראיתם מחלוקת תיאור הבריאה לשניים בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב"ן}}. ונימוקם, כי אין חומר השמים מסוג חומר הארץ כלל שייתכן לומר בהם היולי משותף{{הערה|שם=ר"ן}}.