הכרת הטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 50 בתים ,  21 בספטמבר 2022
מ (להתראות העביר את הדף הכרת טובה לשם הכרת הטוב)
שורה 4: שורה 4:


== במשנת חכמים ==
== במשנת חכמים ==
על פי חז"ל, חומרת החטא הראשון של [[חטא עץ הדעת]] שהוא המקור לכל שאר החטאים והגלויות, היא בכך ש[[אדם הראשון]] כפר בטובה{{הערה|על פי דברי רבי אליעזר: "לא נטרד אדם מגן עדן אלא על כפיות טובה".}}.
על פי חז"ל, חומרת חטא [[אדם הראשון]] ([[חטא עץ הדעת]], שהוא מקור כל שאר החטאים והגלויות), היא בכך שכפר בטובה{{הערה|על פי דברי רבי אליעזר: "לא נטרד אדם מגן עדן אלא על כפיות טובה".}}.


הרעיון של הכרת הטוב שזור רבות במשנת חז"ל, כך לדוגמא בנוגע לכך שאת חלק מ[[עשרת המכות]] הצטווה משה לעשות באמצעות אחיו אהרון, מסבירים חז"ל בעובדה שמשה לא יכל לכפור בטובה ולהכות ביאור שהסתיר אותו כשנולד{{הערה|שמות רבה פרק כ פסקה א: "איני יכול להפכו יש אדם שותה מן הבאר משליך אבן לתוכה?".}}, וכן בנוגע להכאת בני מדין{{הערה|במדבר רבה כ"ב, ד': "אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה. המשל אומר: בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן".}}.
הרעיון של הכרת הטוב שזור רבות במשנת חז"ל. לדוגמא, את העובדה שחלק מ[[עשרת המכות]] הצטווה משה לעשות באמצעות אחיו אהרון, מסבירים חז"ל בכך שמשה לא יכל לכפור בטובה (להכות ביאור שהסתיר אותו כשנולד{{הערה|שמות רבה פרק כ פסקה א: "איני יכול להפכו יש אדם שותה מן הבאר משליך אבן לתוכה?".}}). בדומה לכך נאמר במדרש{{הערה|במדבר רבה כ"ב, ד': "אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה. המשל אומר: בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן".}} גם בנוגע להכאת בני מדין.


כפי שהאדם מצוות להכיר טובה לאנשים אשר היטיבו עמו, ואפילו לחפצים דוממים שהסתייע בהם, מצווה האדם להכיר טובה לקב"ה המעניק לו חיים ופרנסה, כשזו אחת הסיבות הפשוטות לטעם של [[ברכות הנהנין]]{{הערה|ברכות לה, א.}}, ובזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היה לאדם גם את האפשרות להביא [[קרבן תודה]], כשבימינו במקום הקרבן מברך האדם ברכה מיוחדת '[[ברכת הגומל]]' כאשר נעשה לו נס מיוחד הדורש הבעת תודה מיוחדת, ברכה הנאמרת ברוב עם בשעת [[קריאת התורה]].
כשם שמצווה האדם להכיר טובה ל'''אנשים''' שהיטיבו עמו (ואפילו לחפצים דוממים שהסתייע בהם!) כך הוא מצווה להכיר טובה '''לקב"ה''' המעניק לו חיים ופרנסה, וזהו גם הטעם הפשוט ל[[ברכות הנהנין]]{{הערה|ברכות לה, א.}}. בזמן [[בית המקדש|המקדש]] אפשר לבטא את הכרת הטוב לקב"ה גם באמצעות [[קרבן תודה]], ובימינו "מחליפה" את הקרבן ברכה מיוחדת - '[[ברכת הגומל|הגומל]]' (על נס מיוחד הדורש הבעת תודה מיוחדת, ברכה הנאמרת ברוב עם בשעת [[קריאת התורה]]).


כך גם נקבע לומר כחלק מסדר התפילה את [[ברכות השחר]] בהן מודה האדם לקב"ה על חייו על בריאותו ועל לבושו, וכך גם בפסוקי דזמרה אומרים את [[מזמור לתודה]] המהלל ומשבח את הקב"ה בדברי שיר ותודה.
וכן אנו רואים את החשיבות העצומה שנתנו חז"ל להכרת הטוב, בכך שקבעו בתחילת התפילה את [[ברכות השחר]] (בהן מודה האדם לקב"ה על חייו, בריאותו ולבושו), ובהמשך (בפסוקי דזמרה) את [[מזמור לתודה]] המהלל ומשבח את הקב"ה בדברי שיר ותודה.


חז"ל ובעלי המחשבה לאורך הדורות ביארו כי זהו הטעם למצוות רבות נוספות, כשהדוגמאות הבולטות לכך היא [[מצוות ביכורים]] ומצוות [[כיבוד הורים]].
חז"ל ובעלי המחשבה לאורך הדורות ביארו כי זהו הטעם למצוות רבות נוספות, כשהדוגמאות הבולטות לכך היא [[מצוות ביכורים]] ומצוות [[כיבוד הורים]].
1,616

עריכות