מדינת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2,000 בתים ,  14 בספטמבר 2022
מ
ש"ח יש כאן 2 משפטים של הרבי שללא ניקוד יש להם משמעות אחרת לכן ניקדתי
מ (אין צורך)
תגית: שחזור
מ (ש"ח יש כאן 2 משפטים של הרבי שללא ניקוד יש להם משמעות אחרת לכן ניקדתי)
שורה 5: שורה 5:
===שלילית עצם קיום המדינה===
===שלילית עצם קיום המדינה===
{{חלונית
{{חלונית
|כותרת=קיום מדינה יהודית
|כותרת=קִיּוּם מְדִינָה יְהוּדִית
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].
|תוכן=
|תוכן=
בשנת [[תש"כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...
בִּשְׁנַת [[תש"כ|תַּשְׁ"כַּ]] נִשְׁאַל הָרַבִּי, הַאִם יֵשׁ קִיּוּם לָאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר מְדִינָה פּוֹלִיטִית? כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי שָׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה הוּא הֵעִיר, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מג' בְּחִינוֹת - מִבְּחִינַת הַשְׁקָפַת הַדָּת, מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, וּמִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית, וּמַהִי כַּוָּנַת הַשּׁוֹאֵל. וְכַאֲשֶׁר עָנָה הַשּׁוֹאֵל, שֶׁכַּוָּנָתוֹ אִם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְאָמָה בֵּין הַבְּחִינָה הַדָּתִית וְהַפּוֹלִיטִית, אָמַר הָרַבִּי (בְּבַת-שְׂחוֹק), שֶׁזֶּהוּ מַעֲנֶה "דִּיפְּלוֹמָטִי" שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה...


על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.
עַל הַשְּׁאֵלָה עָצְמָה, הֵשִׁיב הָרַבִּי עַל פִּי מָשָׁל: מְכוֹנָה, אוֹ כֹּל מַעֲרֶכֶת שֶׁהִיא, יְכוֹלָה לִפְעוֹל בִּדְרָגוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל יְעִילוּת - הֵחֵל מִבִּיצּוּעַ מְלָאכוֹת קַלּוֹת, וְעַד לְבִיצּוּעַ מְלָאכָה בִּקְנֵה-מִידָּה גָּדוֹל, עַל יְדֵי נִיצּוּל מַקְסִימוּם הַכֹּחַ שֶׁבָּהּ. וּמוּבָן, שֶׁאַף שֶׁגַּם בָּאוֹפֶן הא' נֶעֶשְׂתָה כָּאן מְלָאכָה עַל יְדֵי הַמְּכוֹנָה, בְּכָל זֹאת, אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיְיתָה יְכוֹלָה לְּהֵיעַשׂוֹת בְּהֶתְאֵם לְמְלוֹא כֹּחָהּ שֶׁל הַמְּכוֹנָה - לֹא נֶעֶשְׂתָה. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר מְכִינִים תָּכְנִית כְּדֵי לִפְעוֹל וּלְהַשְׁפִּיעַ בְּעִנְיָן מְסוּיָּים - מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבַּתָּכְנִית יִפְעֲלוּ בְּמְלוֹא כֹּחָם.
 
עַל דֶּרֶךְ זֶה בְּעִנְיָנְנוּ: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לִהְיוֹת בב' אוֹפָנִים: "מְדִינָה שֶׁל יְהוּדִים" גְרֵידַא, אוֹ "מְדִינָה יְהוּדִית". אִם תִּהֵי'ה זוֹ "מִדִּינָהּ שֶׁל יְהוּדִים" בִּלְבַד - הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא מְדִינָה "לְוַונְטִינִיתּ" נוֹסֶפֶת, כְּשֵׁם שְּׁסוּרְיַא הִיא מְדִינָה שֶׁל סוּרִים {{הערה| וְעַל דֶּרֶךְ זֶה לְבָנוֹן, מֶקְסִיקוֹ, אַרְצוֹת הַבְּרִית וְכוּ'}}, וּבְאוֹפֶן כָּזֶה אֵינָהּ מְנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ; מָה שֶׁאֵין כֵּן אִם תֵּיעַשֵׂה "מְדִינָה יְהוּדִית" - הֲרֵי זֶה עִנְיָן מְיוּחָד וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל כו'. אָמְנָם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵי'ה "מְדִינָה יְהוּדִית", הַמְּנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ - הֲרֵי זֶה דַּוְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁאוֹפֶן הַנְהָגַת הַמְּדִינָה הוּא עַל פִּי הַתּוֹרָה וּמָסוֹרֶת יִשְׂרָאֵל. (וּמוּבָן שֶׁאֵין זוֹ סְתִירָה לְכָךְ שְּׁתְּהֵי'ה מְדִינָה "נוֹרְמָלִית", שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשְׁפָּחוֹת הַכּוֹלְלוֹת אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, מוֹסְדוֹת וְכוּ' - כִּי גַּם עַל פִּי תּוֹרָה לֹא צְרִיכָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עִנְיָין רוּחָנִי וּמוּפְשָׁט, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל הָעִנְיָנִים כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת). וְדַוְקָא בְּאוֹפֶן זֶה תְּהֵי'ה אָכֵן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל "מִדִּינָה יְהוּדִית", מְדִינָה יִיחוּדִית הַשּׁוֹנָה מִשְּׁאַר הַמְּדִינוֹת, בְּכָךְ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַדְּרֵיגַה נַעַלֵיתּ יוֹתֵר וְעוֹסֶקֶת (וּמַשְׁפִּיעָה בְּזֶה גַּם עַל סְבִיבָתָהּ) בַּמַּטָּרוֹת נַעַלוֹתּ יוֹתֵר.}}
על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים{{הערה|(ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו')}}, ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}}


רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:
רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:
135

עריכות