3,771
עריכות
←מתחים
חייל של המלך (שיחה | תרומות) (←מתחים) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) (←מתחים) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===מתחים=== | ===מתחים=== | ||
גישתו הייחודית של הרבי | גישתו הייחודית של חסידות חב"ד בהנחיית הרבי לקרב כל [[יהודי]] גם כזה שדעותיו ומעשיו רחוקים מדרך ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לא פשטה עדיין בחוגי העדה החרדית, מה שגרם לעיתים לחיכוכים ואי הבנות. במיוחד באים הדברים לידי ביטוי בהקשר להנהגתו של הרבי ופועלם של חסידי חב"ד שבמקביל לשלילה תיאולוגית תקיפה של התנועה הציונית מקרבים גם את אלו שדוגלים בערכי הציונות ואף את אלו הנוטלים במפעליה חלק. | ||
==חיכוך בקשר למעמד הנחת אבן הפינה לדפוס יד החמישה== | |||
בחלוף ה'שלושים' מ[[הטבח בבית הספר למלאכה]] נערך ב[[כפר חב"ד]] בג' סיון תשט"ז חגיגת הנחת אבן פינה של בית הספר לדפוס 'יד החמישה' על שם חמשת הקדושים. ימים מספר לאחר האירוע כתב מזכיר העדה החרדית, ר' יוסף שיינבערגער, שני מכתבים לרבי עם טענות "בשם הציבור החרדי" על על אי הזמנתם של אישים שונים מחוגי העדה לאירוע ומאידך טענות על השתתפותם וכיבודם של אישים שונים באירוע. | בחלוף ה'שלושים' מ[[הטבח בבית הספר למלאכה]] נערך ב[[כפר חב"ד]] בג' סיון תשט"ז חגיגת הנחת אבן פינה של בית הספר לדפוס 'יד החמישה' על שם חמשת הקדושים. ימים מספר לאחר האירוע כתב מזכיר העדה החרדית, ר' יוסף שיינבערגער, שני מכתבים לרבי עם טענות "בשם הציבור החרדי" על על אי הזמנתם של אישים שונים מחוגי העדה לאירוע ומאידך טענות על השתתפותם וכיבודם של אישים שונים באירוע. | ||
בי"ז סיון כתב הרבי בתגובה למזכיר העדה | בי"ז סיון כתב הרבי בתגובה למזכיר העדה כשלצד הציון שמה שהתרחש הבקשר למעמד היה סך הכל "שגיאה ופעולה בלתי מכוונת" הביע הרבי את צערו ותמהונו הגדולים מכך שמחוגי העדה לא באו לבקר בכפר להשתתף בצער מהאירוע ולעודד את התושבים כשהרבי מביע את צערו משיטה זו של אי השתתפות בצערו של הזולת מחד ומאידך הרגשת חובה לחפש בשבע עיניים את שגיאותיו וחטאיו. בסיום המכתב תמה הרבי מדוע חתום על המכתב העוסק בנושא חשוב כזה רק המזכיר בפרט שמהנוסח שעל גליון המכתב מובן שאין דבר שנעשה ללא הוראה מפורשת של הרבנים וממילא לא מובנת ההשתמטות מלחתום על הדברים{{הערה|קונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ ראה תשפ"ב}}. | ||
כחודש אחר כך נשלח לרבי מכתב נוסף בענין חתום ע"י מזכיר העדה כשלצד זה באותם ימים נכתב בביטאון נטורי קרתא נגד לימוד תורת חסידות חב"ד. בתגובה שיגר הרבי מכתב{{הערה|החתום בידי "[[אליהו קווינט|א. קווינט, המזכיר]]"}} ל{{ציטוטון|ועד העיר לקהילת האשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו}} שבו נכתב: {{ציטוטון|מאשרים קבלת שני המכתבים מח' סיון וי"א תמוז חתומים ע"י המזכיר, כנראה בשם כל הועד . . נתקבל לכאן ילקוט משמרת חומתנו קונטרס י"ב, אשר כפי הנראה מקונטרס זה ומקודמיו כותבים שנשמעים הם לרבי קהלת האשכנזים דעיה"ק ירושת"ו. ומובן שנבהלנו לקרות שם בעמוד צ"ב בסוף טור האמצעי, וז"ל - עלינו להבהיר פעם ולתמיד לקהל החרדי שלא יתפתו ללמוד החסידות החב"דית ע"י אלו המרבים לתקוע כו' - ובוודאי יודיעונו אם נכתב זה בהסכמת רבני העדה, או בהצעתם וכיו"ב. כי בעוונותינו הרבים שטחית הלשון - וצריך עיון אם יש לפרשו אחרת - היא מניעה, ותעמולה שלא ילמדו חסידות חב"ד ולא ישתתפו בשיעורי חסידות חב"ד. וזה כבר עשיריות בשנים שלא העיז מי שהוא לצאת גלוי ועוד להדפיס תעמולה כזו. בהמשך להנ"ל נכתב - אנו משתייכים יותר לחסידות חב"ד הנכונה - ואם גם זה נכתב בהסכמת העומדים על גבי הכותב והמדפיס, שבנוסח הילקוט זהו רבני העדה, הרי מענין לדעת אם נקבעו שיעורי לימוד חסידות חב"ד על ידם ומתעסקים בזה}}{{הערה|תשורה הבר תשס"א}}. | כחודש אחר כך נשלח לרבי מכתב נוסף בענין חתום ע"י מזכיר העדה כשלצד זה באותם ימים נכתב בביטאון נטורי קרתא נגד לימוד תורת חסידות חב"ד. בתגובה שיגר הרבי מכתב{{הערה|החתום בידי "[[אליהו קווינט|א. קווינט, המזכיר]]"}} ל{{ציטוטון|ועד העיר לקהילת האשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו}} שבו נכתב: {{ציטוטון|מאשרים קבלת שני המכתבים מח' סיון וי"א תמוז חתומים ע"י המזכיר, כנראה בשם כל הועד . . נתקבל לכאן ילקוט משמרת חומתנו קונטרס י"ב, אשר כפי הנראה מקונטרס זה ומקודמיו כותבים שנשמעים הם לרבי קהלת האשכנזים דעיה"ק ירושת"ו. ומובן שנבהלנו לקרות שם בעמוד צ"ב בסוף טור האמצעי, וז"ל - עלינו להבהיר פעם ולתמיד לקהל החרדי שלא יתפתו ללמוד החסידות החב"דית ע"י אלו המרבים לתקוע כו' - ובוודאי יודיעונו אם נכתב זה בהסכמת רבני העדה, או בהצעתם וכיו"ב. כי בעוונותינו הרבים שטחית הלשון - וצריך עיון אם יש לפרשו אחרת - היא מניעה, ותעמולה שלא ילמדו חסידות חב"ד ולא ישתתפו בשיעורי חסידות חב"ד. וזה כבר עשיריות בשנים שלא העיז מי שהוא לצאת גלוי ועוד להדפיס תעמולה כזו. בהמשך להנ"ל נכתב - אנו משתייכים יותר לחסידות חב"ד הנכונה - ואם גם זה נכתב בהסכמת העומדים על גבי הכותב והמדפיס, שבנוסח הילקוט זהו רבני העדה, הרי מענין לדעת אם נקבעו שיעורי לימוד חסידות חב"ד על ידם ומתעסקים בזה}}{{הערה|תשורה הבר תשס"א}}. | ||
בהמשך לזה בערב ראש השנה של אותה שנה ייסד הרבי על ידי הרב [[אברהם צבי כהן]] שיעור בבית כנסת 'קהל יראים - חסידים' שהשתייך לחוגי נטורי קרתא כשבמכתב המהיר והדחוף לרב כהן ציין ש{{ציטוטון|מצער, למה הגענו בדורינו זה, אשר עד עתה הרי אלו שכותבי העלון אומרים שהם נשמעים לקולם ומקבלים עליהם הוראתם, זאת אומרת שיש בידם למחות, וע"ע לא נשמע דבר מהם, וזה נתינת מקום לאמר אשר שתיקה כו'}}{{אגרות קודש חלק יג ע' תע}}. | בהמשך לזה בערב ראש השנה של אותה שנה ייסד הרבי על ידי הרב [[אברהם צבי כהן]] שיעור בבית כנסת 'קהל יראים - חסידים' שהשתייך לחוגי נטורי קרתא כשבמכתב המהיר והדחוף לרב כהן ציין ש{{ציטוטון|מצער, למה הגענו בדורינו זה, אשר עד עתה הרי אלו שכותבי העלון אומרים שהם נשמעים לקולם ומקבלים עליהם הוראתם, זאת אומרת שיש בידם למחות, וע"ע לא נשמע דבר מהם, וזה נתינת מקום לאמר אשר שתיקה כו'}}{{הערה|אגרות קודש חלק יג ע' תע}}. | ||
==הכשר העדה החרדית== | ==הכשר העדה החרדית== | ||