82
עריכות
←סדר הלימוד: הרחבה
מ (←סדר הלימוד: הגהה) |
(←סדר הלימוד: הרחבה) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בנוגע לשינוי ההבהרות, במענה ליהודי שכתב שלומד 'קמ"ץ אל"ף א', שהנקוד והאותיות בנפרד כהוראת רבותינו נשיאינו ("אשר השתדלו בזה בחרף נפשם", כלשון הרבי במכתב), ושואל איך להתנהג בלימוד ההברה כיון שכתתו היא מילדי ה[[תימנים]], כותב הרבי במכתב מ[[ו' תשרי]] [[תשט"ו]] שמכיוון שאחינו [[הספרדים]] הורגלו בהברה זו כמה דורות דור אחר דור, אין צריך לשנות מנהגם בזה שמנהג אבותיהם בידיהם, ובודאי חזרת דא"ח בהברה הספרדית שאוחזין בה מפני שקבלוה מאבות ואבות אבותיהם, "בני מס"נ על שמו ית' תגרום נח"ר למעלה ותפעול פעולתה למטה".{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=22 כרך י']''', [[קיץ]] [[תשי"ד]], עמ' ה', אגרת ב'תתקסט.}} | בנוגע לשינוי ההבהרות, במענה ליהודי שכתב שלומד 'קמ"ץ אל"ף א', שהנקוד והאותיות בנפרד כהוראת רבותינו נשיאינו ("אשר השתדלו בזה בחרף נפשם", כלשון הרבי במכתב), ושואל איך להתנהג בלימוד ההברה כיון שכתתו היא מילדי ה[[תימנים]], כותב הרבי במכתב מ[[ו' תשרי]] [[תשט"ו]] שמכיוון שאחינו [[הספרדים]] הורגלו בהברה זו כמה דורות דור אחר דור, אין צריך לשנות מנהגם בזה שמנהג אבותיהם בידיהם, ובודאי חזרת דא"ח בהברה הספרדית שאוחזין בה מפני שקבלוה מאבות ואבות אבותיהם, "בני מס"נ על שמו ית' תגרום נח"ר למעלה ותפעול פעולתה למטה".{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=22 כרך י']''', [[קיץ]] [[תשי"ד]], עמ' ה', אגרת ב'תתקסט.}} | ||
==לימוד הנקודות== | |||
במכתב מ[[י"ג אייר]] [[תשט"ו]] מסביר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=74 כרך י"א], עמ' נ"ז, באתר [[היברובוקס]].}} את מעלת הנקודות, וכותב שהבנוגע לקדושתם, ואף קדושת שמותיהם, מובן ממה שכתוב בתקוני זהר {{הערה|'''תקוני זהר''', תקון ה', בהקדמה (ז, ב), בתקון ס"ט, ובזהר חדש (צט, ג).}} בתיקונים, אשר אפילו השמות שלהם הם [[ר"ת]] של [[מלאכים]]. ובנוגע ל{{ה|גימטריא}} שלהם, הנה הוא כשפוטו, שכל נקודה ("פינטעלע") הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן לדוגמא 'צירא' (..) הוא עשרים וכיוצא בזה{{הערה|ומפנה הרבי במכתב ל'תקוני זהר' בהקדמה, אשר קמ"ץ בגימטריא ששה עשר, וכיוצא בזה.}}, ולפעמים מחשבים הנקודות על פי שמם, וכמו בהקדמת התקני זהר:{{הרה|'''תקני זהר''', שם (ז, ב).}} "פתח, בחושבן אותיותיו איהו יו"ד", שפירשו המפרשים, שהאותיות של שם נקודה זו - בגימטריה עשרים (במספר קטן). | |||
==החשיבות בלימוד השיטה המסורתית== | ==החשיבות בלימוד השיטה המסורתית== | ||