בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 7: שורה 7:
הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[כ"ג מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם התמנה לעמוד בראש בית הדין.
הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[כ"ג מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם התמנה לעמוד בראש בית הדין.


בכ"ח מנחם אב פירסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין שהתמנה לראשתו.  
בכ"ח מנחם אב פירסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין שהתמנה לראשותו.  


לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"{{מקור}}.
לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"{{מקור}}.
2,984

עריכות