31,671
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==הפולמוס ההלכתי== | ==הפולמוס ההלכתי== | ||
'''חששות הלכתיים:''' | |||
*התערבות והשתלבות של גויים בתוך הקהילה, מבלי שיעברו גיור | |||
*נישואין פסולים וצאצאים הנחשבים מבחינה הלכתית כממזרים כיון שהגירושין לא נעשו על פי הדרישות ההלכתיות אלא רק על פי המנהגים שהתקבלו | |||
*גם אלו שהצטרפו אל הקהילה וקיבלו את מנהגיה, יש ספק בנוגע לגיור כיון שבני הקהילה הוכרחו לבצע מעשים הנוגדים את האמונה ומבטלים ממילא את הגירות | |||
'''גישות הלכתיות:''' | |||
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
כאשר חסידי חב"ד הגיעו לאפריקה כשוחטים פנה הרב [[אברהם אבוש לאופר]] ושאל את הרבי אודות בני הקהילה, והרבי השיב לו שכיון שהדבר טעון בירור הלכתי, יש להתחמק מלהביע עמדה בנושא. | כאשר חסידי חב"ד הגיעו לאפריקה כשוחטים פנה הרב [[אברהם אבוש לאופר]] ושאל את הרבי אודות בני הקהילה, והרבי השיב לו שכיון שהדבר טעון בירור הלכתי, יש להתחמק מלהביע עמדה בנושא. | ||
הרבי המשיך להימנע מלעסוק בנושא, ובשנת [[תשל"ז]] כתב לאחד מהעוסקים עם בני הקהילה שככל שחולף הזמן מתערבים בעיסוק בנושא יותר ויותר ענינים פוליטיים ומפלגתיים המקשים על הבירור ההלכתי בנושא, והדגיש שסיבה נוספת לא לעסוק בכך באופן פומבי היא מכיון שיש כאלו שיפרשו את הדברים הפוך מכוונתו, ואינו מתכוון כלל לשלול את העזרה והסיוע לבני הקהילה בגשמיות וברוחניות, אלא רק להתייחסות ההלכתית לגביהם{{הערה|שם=יחס|1=[https://chabad.info/beis-medrash/56383/ יחס הרבי ליהודי אתיופיה] {{אינפו}}}}. | |||
עם זאת, הדגיש הרבי בהמשך במכתביו לרבנים, שאם רב הגיע למסקנה הלכתית, עליו לעמוד עליה בכל התוקף ולקיים את הנאמר 'אל תגורו מפני איש', ולהתמיד בכך אף אם לא נשמעים לדעתו{{הערה|שם=יחס}}. | |||
בהמשך, לאחר ההעלאה המאסיבית של בני הקהילה, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ג]] כי יש להתנער בהחלט מקבלת תלמידים פלשיים{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות לג].}}, ובשנת [[תשמ"ד]] כאשר פנה רב העיר אילת הרב [[יוסף העכט]] בשאלה דומה אל הרבי, האם לסייע ולהצטרף לקול קורא המעודד את העלאתם לארץ הקודש, כתב הרבי שיעשה כפי שיעשו [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]]{{הערה|הרב העכט כתב שנתבקש לחתום על מכתב של רבני ערי אה"ק המופנה אל הסוכונות היהודית, בו מבקשים שיעזרו בהבאתם לאה"ק ובקליטתם של שבטים מסויימים ממדינות נידחות המתנהגים במנהגים יהודיים, ושאל האם להיעתר ולחתום (תשורה העכט י"ט אלול תש"פ): יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק (נדפס גם בליקוט מענות קודש – מילואים תש"מ-תשנ"ב.}}. | בהמשך, לאחר ההעלאה המאסיבית של בני הקהילה, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ג]] כי יש להתנער בהחלט מקבלת תלמידים פלשיים{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות לג].}}, ובשנת [[תשמ"ד]] כאשר פנה רב העיר אילת הרב [[יוסף העכט]] בשאלה דומה אל הרבי, האם לסייע ולהצטרף לקול קורא המעודד את העלאתם לארץ הקודש, כתב הרבי שיעשה כפי שיעשו [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]]{{הערה|הרב העכט כתב שנתבקש לחתום על מכתב של רבני ערי אה"ק המופנה אל הסוכונות היהודית, בו מבקשים שיעזרו בהבאתם לאה"ק ובקליטתם של שבטים מסויימים ממדינות נידחות המתנהגים במנהגים יהודיים, ושאל האם להיעתר ולחתום (תשורה העכט י"ט אלול תש"פ): יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק (נדפס גם בליקוט מענות קודש – מילואים תש"מ-תשנ"ב.}}. | ||
מבלי להתערב בדיון ההלכתי עצמו, הביע הרבי את דעתו כי אם לא היו מתערבים שיקולים פוליטיים, ואם באמת לכל העוסקים בזה היה חשוב טובתם של בני הקהילה ולא היו מנצלים את הדיון ההלכתי בשביל רווחים פוליטיים, היו מעודדים את כולם לעבור גיור לחומרא עוד לפני עלייתם לארץ הקודש, בשעה שהרצון שלהם לעלות הוא בשיא התוקף ומוכנים לעשות כל הליך נצרך בשביל לעלות לארץ, ובכך להסיר בעתיד כל לזות שפתיים ולפתוח בפניהם את השערים להשתלבות מלאה{{הערה|מפי הרב [[גדליהו אקסלרוד]].}}. | מבלי להתערב בדיון ההלכתי עצמו, הביע הרבי את דעתו כי אם לא היו מתערבים שיקולים פוליטיים, ואם באמת לכל העוסקים בזה היה חשוב טובתם של בני הקהילה ולא היו מנצלים את הדיון ההלכתי בשביל רווחים פוליטיים, היו מעודדים את כולם לעבור גיור לחומרא עוד לפני עלייתם לארץ הקודש{{הערה|שם=יחס}}, בשעה שהרצון שלהם לעלות הוא בשיא התוקף ומוכנים לעשות כל הליך נצרך בשביל לעלות לארץ, ובכך להסיר בעתיד כל לזות שפתיים ולפתוח בפניהם את השערים להשתלבות מלאה{{הערה|מפי הרב [[גדליהו אקסלרוד]].}}. | ||
לפועל, הרבי עודד את מנהלי בתי הספר חב"ד לעמוד בתוקף על המשמר, וכאשר היה מוסד חינוכי שנסגר בעקבות מחסור בתלמידים בשל ההתעקשות על כך, בשעה שעבר מנהל המוסד לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] עודד אותו הרבי ואמר לו: "לפום צערא אגרא"{{הערה|לרב [[אבשלום קיל]] שניהל את בית הספר חב"ד ב[[קרית טבעון]].}}. | לפועל, הרבי עודד את מנהלי בתי הספר חב"ד לעמוד בתוקף על המשמר, וכאשר היה מוסד חינוכי שנסגר בעקבות מחסור בתלמידים בשל ההתעקשות על כך, בשעה שעבר מנהל המוסד לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] עודד אותו הרבי ואמר לו: "לפום צערא אגרא"{{הערה|לרב [[אבשלום קיל]] שניהל את בית הספר חב"ד ב[[קרית טבעון]].}}. | ||