2,066
עריכות
←אופייה ושרשה
מ (החלפת טקסט – "{{קישור חבד וידפו" ב־"{{קישור חבד וידפו ישן") |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות ש[[הקב"ה]] הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שם=הו"ר מ"ד|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}. | כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות ש[[הקב"ה]] הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שם=הו"ר מ"ד|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}. | ||
הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה ש[[הקב"ה]] נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[ | הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה ש[[הקב"ה]] נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בהקדמתו לספרו [[נר מצוה ותורה אור|שער היחוד והאמונה - נר מצוה ותורה אור]].}} שגלות ה[[שכינה]] היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב{{הערה|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}). | ||
לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}} | לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}} | ||