3,534
עריכות
אין תקציר עריכה
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש''' {{ערך מורחב|ערך=אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המה...") |
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]''' | '''[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]''' | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}} | |||
'''[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]]''' הוא בעיירה [[ליובאוויטש]], שם [[הסתלקות|הסתלקו]] ונקברו. האוהל ממוקם בתוך בית העלמין היהודי, אשר נהרס במשך השנים, וכיום רק מעט מציבות שרדו ממנו. | |||
בערב [[ר"ח]] [[אלול]] שנת [[תרפ"ב]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר [[מאמר]] [[חסידות]] בבית הכנסת אשר בבית החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב"ד. | |||
בקיץ [[תש"א]] כבשו הגרמנים את העיירה. ב[[י"ד בחשוון]] [[תש"ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה. | |||
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים מ[[רוסיה]] נפגעה העיירה ליובאוויטש קשות מהקרבות ורובה נחרבה, והמצבות באוהל ניזוקו ונפלו. | |||
בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים. | |||
האפשרות הראשונה שהייתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, הייתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מ[[סמרקנד]] הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ההרוסות. | |||
את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. | |||