תומכי תמימים באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "אוניברסיטה" ב־"אוניברסיטה"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "אוניברסיטה" ב־"אוניברסיטה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 16: שורה 16:
הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שכיהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] דחף להקמת הישיבה והאיץ את פתיחתה בעיר באר שבע, הרב קאליפא כינס את כלל השלוחים בבאר שבע ויחד הם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות אגרות קודש]] וקיבלו מענה{{הערה|חלק ט"ו אגרת ה'תמח.}} ל[[ר"מ]] ב'ישיבת באר שבע'. בעקבות הוראה מפורשת זו הוחלט על הקמת ישיבה בבאר שבע ובאסרו חג השבועות תשס"ב נפתחה הישיבה, הרב מיידנצ'יק אף שלח אישור רשמי מטעם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] לפתיחת הישיבה.
הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שכיהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] דחף להקמת הישיבה והאיץ את פתיחתה בעיר באר שבע, הרב קאליפא כינס את כלל השלוחים בבאר שבע ויחד הם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות אגרות קודש]] וקיבלו מענה{{הערה|חלק ט"ו אגרת ה'תמח.}} ל[[ר"מ]] ב'ישיבת באר שבע'. בעקבות הוראה מפורשת זו הוחלט על הקמת ישיבה בבאר שבע ובאסרו חג השבועות תשס"ב נפתחה הישיבה, הרב מיידנצ'יק אף שלח אישור רשמי מטעם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] לפתיחת הישיבה.


בתחילה נפתחה הישיבה כמכון סמיכה לתלמידים שלאחר שנת ה[[קבוצה]] אשר גם פעלו - לצד לימודיהם - ב[[הפצת המעיינות]] בעיר וכן עבור בעלי תשובה בבאר שבע, בתקופה זו שכנה הישיבה בקירבה לאוניברסיטה בעיר וכך חזרו בתשובה יהודים רבים, חלקם אף הקימו משפחות חב"דיות.
בתחילה נפתחה הישיבה כמכון סמיכה לתלמידים שלאחר שנת ה[[קבוצה]] אשר גם פעלו - לצד לימודיהם - ב[[הפצת המעיינות]] בעיר וכן עבור בעלי תשובה בבאר שבע, בתקופה זו שכנה הישיבה בקירבה ל[[אוניברסיטה]] בעיר וכך חזרו בתשובה יהודים רבים, חלקם אף הקימו משפחות חב"דיות.


בשנת [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב [[גדליהו אקסלרוד]] (עד שנת [[תש"ע]]) וכמשפיע ראשי הרב [[מיכאל מישולובין]]. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות ב[[נגלה]], [[חסידות]] ו[[שולחן ערוך]], כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות.
בשנת [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב [[גדליהו אקסלרוד]] (עד שנת [[תש"ע]]) וכמשפיע ראשי הרב [[מיכאל מישולובין]]. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות ב[[נגלה]], [[חסידות]] ו[[שולחן ערוך]], כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות.