אהרון יוסף בליניצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

למד בישיבות מחתרתיות רבות ב[[רוסיה]], כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומה[[משפיע]] הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]]. בשלהי שנת [[תרפ"ה]] נקרא ביחד עם ר' [[שניאור זלמן סרברנסקי]], לשרת בצבא הרוסי. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תרפ"ו]] קודם ה[[הקפות]], נכנס עמהם ר' [[יחזקאל פייגין| חאצ'ה פייגין]] אל [[הרבי הריי"צ]] ל[[יחידות]], לבקש את ברכתו להיפטר מהצבא. ענה להם הרבי: "עליכם להיות עבדי ה', במקום לשרת בצבא", ואכן זכו לפטור מהצבא.

עם סיום המלחמה הבריח את גבולות [[רוסיה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', והגיע ל[[פריז]] שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום{{הערה|על לימוד זה התבטא ר' אהרון יוסף, כי הוא מותיר אותו בגלות, שכן כדי שהוריהם של התלמידים יסכימו שילמד עמהם, מחליף הוא מידי יום חולצה ומקפיד על צחותה.}}. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק מלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]], שם התמנה כ[[משגיח]] וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה.