31,199
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
החשיבות שהאדם יתייגע בעבודת השם, היא עד כדי כך גדולה, שאדם שנולד עם טבע כזה שלא קשה לו לקיים את רצון השם והוא לומד תורה ומקיים מצוות אך לא מתאמץ ומתייגע לשנות את רגילותו - מכונה בפסוק 'אשר לא עבדו', כשהפסוק משווה אותו ל'רשע'{{הערה|המוזכר בחלק הראשון של הפסוק: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו".}}. | החשיבות שהאדם יתייגע בעבודת השם, היא עד כדי כך גדולה, שאדם שנולד עם טבע כזה שלא קשה לו לקיים את רצון השם והוא לומד תורה ומקיים מצוות אך לא מתאמץ ומתייגע לשנות את רגילותו - מכונה בפסוק 'אשר לא עבדו', כשהפסוק משווה אותו ל'רשע'{{הערה|המוזכר בחלק הראשון של הפסוק: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו".}}. | ||
זו גם כוונת הגמרא בכך שמי ששונה פרקו רק מאה פעמים - נחשב 'אשר לא עבדו', כיון שזו הרגילות שלו והוא לא נצרך להתייגע עבור כך, ורק מי שמתאמץ ומתייגע לשבור את רגילותו ושונה פרקו מאה פעמים ואחת - נחשב 'עובד אלוקים', כיון שהתייגע על כך, ובדוגמת התשלום לפועלים שעושים יותר מרגילותם, שהתשלום הוא גדול שלא בערך לעבודה שלפי הרגילות שלהם, ובעבודת השם{{הערה|המשך הגמרא בחגיגה, וכביאור אדמו"ר הזקן בתניא פרק ט"ו.}}. | זו גם כוונת הגמרא בכך שמי ששונה פרקו רק מאה פעמים - נחשב 'אשר לא עבדו', כיון שזו הרגילות שלו והוא לא נצרך להתייגע עבור כך, ורק מי שמתאמץ ומתייגע לשבור את רגילותו ושונה פרקו מאה פעמים ואחת - נחשב 'עובד אלוקים', כיון שהתייגע על כך, ובדוגמת התשלום לפועלים שעושים יותר מרגילותם, שהתשלום הוא גדול שלא בערך לעבודה שלפי הרגילות שלהם, ובעבודת השם{{הערה|המשך הגמרא בחגיגה, וכביאור אדמו"ר הזקן בתניא פרק ט"ו. ובמפרשי התניא שם שאף המספרים מדוייקים, ש'אחד עשר פרסאות' ו'מאה ואחד' מורים שניהם על מספרים היוצאים מההגבלות הרגילות של סדר ההשתלשלות.}}. | ||
יתירה מכך, אדם שמצליח להגיע לשבירת הרגילות על ידי שמעורר בקרבו אהבת השם, האיכות והמעלה של שבירת הרגילות, עולה במעלה על כל עבודת השם שבאה מצד הרגילות, כיון שבאמצעותה יוכל לנצח כל אתגר שיהיה לו בעבודת השם, היות והוא שולט על הרגילות והטבע שלו. | יתירה מכך, אדם שמצליח להגיע לשבירת הרגילות על ידי שמעורר בקרבו אהבת השם, האיכות והמעלה של שבירת הרגילות, עולה במעלה על כל עבודת השם שבאה מצד הרגילות, כיון שבאמצעותה יוכל לנצח כל אתגר שיהיה לו בעבודת השם, היות והוא שולט על הרגילות והטבע שלו. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===חשיבות היגיעה=== | ===חשיבות היגיעה=== | ||
במשנת החסידות זוכה היגיעה בעבודת השם ליחס מיוחד, כדבר עיקרי ויסודי. כך לדוגמא, כאשר הצדיק רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש לקבוע את מקומו ב[[בישנקוביץ]] בשטח עליו הופקד אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הזקן התנה זאת בשלושה תנאים, ביניהם, שיקבע בין [[התקשרות|מקושריו]] את חובת היגיעה בעבודת השם{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ה' חלק שני אות לא. אוצר סיפורי חב"ד חלק ג' עמוד 144.}}, גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}. | במשנת החסידות זוכה היגיעה בעבודת השם ליחס מיוחד, כדבר עיקרי ויסודי. כך לדוגמא, כאשר הצדיק רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש לקבוע את מקומו ב[[בישנקוביץ]] בשטח עליו הופקד אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הזקן התנה זאת בשלושה תנאים, ביניהם, שיקבע בין [[התקשרות|מקושריו]] את חובת היגיעה בעבודת השם{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ה' חלק שני אות לא. אוצר סיפורי חב"ד חלק ג' עמוד 144.}}, כשאצל רבותינו נשיאינו ניסחו זו בחילוק בין אופן הקריאה בשאר חוגי החסידים 'צדיק באמונתו יחיה', שמחיה את המקושרים אליו ואינם צריכים להתייגע בכח עצמם, לעומת חסידות חב"ד שקוראים זאת בניקוד 'צדיק באמונתו יחיה', ואילו החסיד לא יכול להסתפק בכך שהרבי מחיה אותו ומבעיר בו את ההתקשרות האלוקית, אלא עליו לעבוד לעורר אותה בעצמו, 'עבודה בכח עצמו' (ועבודה שמגיעה מצד [[אתערותא דלעילא]] מכונה בשם 'שקר'{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2969392/jewish/-.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז, סעיף י"ט].}}, וזוהי תכלית ירידת הנשמה למטה, שהאדם יתייגע ויעבוד בכח עצמו דווקא{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989241 שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב].}}. | ||
נקודה זו באה לידי ביטוי אצל כל רבותינו נשיאינו, כך מסופר על אדמו"ר הצמח צדק שלא רצה שיברכו אותו בהצלחה בלימוד התורה, כיון שרצה להתייגע בעצמו כפי שחסידות מדריכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296148 שיחת יו"ד שבט תשי"ג], ושם, שלאחר מכן התחרט כיון שיכל לקבל את הברכה ולהתייגע על ענינים נעלים יותר, אך היגיעה עצמה מוכרחת). וכן התוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1556 ועוד.}}, וכן מסופר עליו{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2899/ מבואר בפניני התניא פרק ט"ו]. וראה שם גם הסיפור שאחד החסידים התאונן שאין לו תענוג בלימוד והצמח צדק התקנא בו ואמר לו שאדרבה יש לו את הזכות להתייגע, ומה יעשה הוא עצמו שיש לו תענוג ואינו יכול להתייגע.}} ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהביעו תרעומת על חסידים שביקשו שיצליחו 'בדרך ממילא'{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 119.}}. גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}. | |||
הרבי ביאר במספר הזדמנויות שבמידה ואדם זוכה להצלחה בעניני עבודת השם ובלימוד התורה גם ללא יגיעה, צריך הוא להוסיף מאמץ ולהשתדל שהדבר יבוא ביגיעה דווקא, ושהיגיעה תתבטא אף בגשמיות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/49.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}, ולא להסתפק בהצלחה הבאה לו שלא על ידי יגיעה. על האדם להתייגע ולהשתדל, ולא להתפלל שיצליח בלי יגיעה, ורק בצד הטומאה הדברים מגיעים בלא יגיעה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3266.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רסו].}}. | הרבי ביאר במספר הזדמנויות שבמידה ואדם זוכה להצלחה בעניני עבודת השם ובלימוד התורה גם ללא יגיעה, צריך הוא להוסיף מאמץ ולהשתדל שהדבר יבוא ביגיעה דווקא, ושהיגיעה תתבטא אף בגשמיות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/49.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}, ולא להסתפק בהצלחה הבאה לו שלא על ידי יגיעה. על האדם להתייגע ולהשתדל, ולא להתפלל שיצליח בלי יגיעה, ורק בצד הטומאה הדברים מגיעים בלא יגיעה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3266.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רסו].}}. | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
חשבתי על הכיוון של פרק ט"ו בתניא (אולי גם ל'), אגרת הקודש סי' יב. אבל אני בטוח שזה רק קצה הקרחון, ואפשר יהיה לשרטט את מפת הערך רק אחר עבודת מחקר על הנושא בחסידות כולה, שאין הזמ"ג, ולכן איני יודע לפרט ברמת כותרות, ועל כך שאלתי ובקשתי... -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 15:55, י' באב ה'תשפ"א | חשבתי על הכיוון של פרק ט"ו בתניא (אולי גם ל'), אגרת הקודש סי' יב. אבל אני בטוח שזה רק קצה הקרחון, ואפשר יהיה לשרטט את מפת הערך רק אחר עבודת מחקר על הנושא בחסידות כולה, שאין הזמ"ג, ולכן איני יודע לפרט ברמת כותרות, ועל כך שאלתי ובקשתי... -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 15:55, י' באב ה'תשפ"א | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://abc770.org/article_node_2899/ פניני התניא פרק ט"ו]''' | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת השם]] | [[קטגוריה:עבודת השם]] | ||