←מגפת הטיפוס
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}. | גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}. | ||
זמן קצר לאחר לידת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי]], לקה אף הוא במחלת הטיפוס. [[כ"ק אדמו"ר נ"ע]] שלח מברקים להורי הרבי ובהם ברכות להחלמתו{{הערה|עדות הרבנית חנה ב'די אידישע היים' גיליון 18 עמ' ד' [מובא בספר [[שנים ראשונות]] עמ' 24].}}. | |||
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}. | בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}. | ||