עשר גלויות גלתה ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], ב[[ט"ז חשוון]]  [[תרע"ו]] (1915), עקב התקרבות הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו עזבו את העיירה והטלטלו בדרכים במשך כמה שבועות. את יום הולדתו ב[[כ' בחשוון]] חגג אדמו"ר הרש"ב בעיר אוראל, עד הגעתם ב[[כ"ח חשוון]] ל[[רוסטוב]].
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], ב[[ט"ז חשוון]]  [[תרע"ו]] (1915), עקב התקרבות הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו עזבו את העיירה והטלטלו בדרכים במשך כמה שבועות. את יום הולדתו ב[[כ' בחשוון]] חגג אדמו"ר הרש"ב בעיר אוראל, עד הגעתם ב[[כ"ח חשוון]] ל[[רוסטוב]].


עזיבת העיירה ליובאוויטש והעברת המרכז החב"די לרוסטוב מתוארת כגלות ראשונה מבין עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש.
עזיבת העיירה ליובאוויטש והעברת המרכז החב"די לרוסטוב, מתוארת כגלות ראשונה מבין עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש. "ואני בתוך הגולה על נהר דאן" - כתב אדמו"ר הרש"ב באחד ממכתביו{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' תתכא. וראה [[לשמע אוזן]] עמ' קח. וכך כתב אדמו"ר הריי"צ ב[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]] ועוד.}}.


עד לעזיבתה של ליובאוויטש, מקום מגורים של נשיאי חב"ד היה בעיירות קטנות, כמו [[ליאזנא]], [[ליאדי]], וליובאוויטש (אמנם פעמים רבות ביקרו בערים גדולות, והרבה פעמים גם בחוץ לארץ, עבור טובת הכלל והפרט, אבל היה זה באופן זמני, אבל בקביעות היתה דירתם בעיר קטנה) אפילו מאוחר יותר כשאדמו"ר הרש"ב עבר מליובאוויטש לרוסטוב, היתה גם עיר גדולה זו מנותקת מן העולם, וגם ברוסטוב עצמה היו מבודדים מן העיר. אבל אצל אדמו"ר הריי"צ - מתחילת נשיאותו היה, תחילה בנסיעות ולאחר מכן קבע מקורו בערים גדולות: מוסקבה פטרבורג (לנינגרד) ואחר כך בריגא וורשה וכיוצא בזה - כמו שאמר פעם הרבי עשר גלויות גלתה ליובאוויטש, ומנהל כל העשרה גלויות - עד שהתיישבו בניו יורק. ובכל הערים הגדולות התמסר להפצת החסידות יחד עם הפצת היהדות בכלל. הרבי משווה זאת לעבודתו של יוסף הצדיק במצרים שהיה מאוחד עם אלוקות ויחד עם זאת היה מושל ועסק בתיקונים בארץ מצרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wICueVZoqsg3BWpZWodpDaXvG1ycH0pB/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ג' עמ' 836].}}.
המעבר מהעיירה השקטה אל הכרך הגדול, רוסטוב, עם שלל הוויות העולם שבו, היווה שינוי חד, כפי שביאר הרבי אודות כך שעד לעזיבתה של ליובאוויטש, מקום מגורים של נשיאי חב"ד היה בעיירות קטנות, כמו [[ליאזנא]], [[ליאדי]], וליובאוויטש (אמנם פעמים רבות ביקרו בערים גדולות, והרבה פעמים גם בחוץ לארץ, עבור טובת הכלל והפרט, אבל היה זה באופן זמני, אבל בקביעות היתה דירתם בעיר קטנה) אפילו מאוחר יותר כשאדמו"ר הרש"ב עבר מליובאוויטש לרוסטוב, היתה גם עיר גדולה זו מנותקת מן העולם, וגם ברוסטוב עצמה היו מבודדים מן העיר. אבל אצל אדמו"ר הריי"צ - מתחילת נשיאותו היה, תחילה בנסיעות ולאחר מכן קבע מקורו בערים גדולות: מוסקבה פטרבורג (לנינגרד) ואחר כך בריגא וורשה וכיוצא בזה - כמו שאמר פעם הרבי עשר גלויות גלתה ליובאוויטש, ומנהל כל העשרה גלויות - עד שהתיישבו בניו יורק. ובכל הערים הגדולות התמסר להפצת החסידות יחד עם הפצת היהדות בכלל. הרבי משווה זאת לעבודתו של יוסף הצדיק במצרים שהיה מאוחד עם אלוקות ויחד עם זאת היה מושל ועסק בתיקונים בארץ מצרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wICueVZoqsg3BWpZWodpDaXvG1ycH0pB/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ג' עמ' 836].}}.


==עשרת הגלויות==
==עשרת הגלויות==
#מליובאוויטש לרוסטוב - מח"י אלול תקע"ג (שאז קבע אדהאמ"צ דירתו בליובאוויטש) עד י"ז מרחשון תרע"ו (שאז העתיק אדמו"ר מהורש"ב מושבו לרסטוב) – ק"ג שנים ("שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו" בהקדמת "היום יום"). [[המסע לרוסטוב (תרע"ו)]]
*מליובאוויטש לרוסטוב - מח"י אלול תקע"ג (שאז קבע אדהאמ"צ דירתו בליובאוויטש) עד י"ז מרחשון תרע"ו (שאז העתיק אדמו"ר מהורש"ב מושבו לרסטוב) – ק"ג שנים ("שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו" בהקדמת "היום יום"){{הערה|ראה ערך [[המסע לרוסטוב (תרע"ו)]]}}.
#מרוסטוב לפטרבורג - משנת תרפ"ד עד לאחרי המאסר והגאולה בשנת פרז"ת, שאז העתיק מושבו מפטרבורג* למושבה מאלאחאווקא – סמוכה למאסקווא (שם).
*מרוסטוב לפטרבורג - משנת תרפ"ד עד לאחרי המאסר והגאולה בשנת פרז"ת, שאז העתיק מושבו מפטרבורג למושבה מאלאחאווקא – סמוכה למאסקווא (שם).
#מפטרבורג ללטביא - באסרו חג הסוכות תרפ"ח נסע מרוסיא והתיישב בריגא, לטביא.
*מפטרבורג ללטביא - באסרו חג הסוכות תרפ"ח נסע מרוסיא והתיישב בריגא, לטביא.
#מלטביא לפולין - בשנת תרצ"ד העתיק מושבו לווארשא, פולין, ובשנת תרצ"ו העתיק מושבו לאטוואצק עד אלול תרצ"ט, עד שהגיע לריגא בה' טבת ה'ש"ת (ראה מבוא לאגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ה).
*מלטביא לפולין - בשנת תרצ"ד העתיק מושבו לווארשא, פולין, ובשנת תרצ"ו העתיק מושבו לאטוואצק עד אלול תרצ"ט, עד שהגיע לריגא בה' טבת ה'ש"ת (ראה מבוא לאגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ה).
#מפולין לארצות הברית ושם גופא בכמה מקומות - בט' אדר שני ה'ש"ת.
*מפולין לארצות הברית ושם גופא בכמה מקומות - בט' אדר שני ה'ש"ת.
#770 - "המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבה, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ו'.}}.
*770 - "המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבה, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ו'.}}.




11,697

עריכות