|
|
שורה 15: |
שורה 15: |
|
| |
|
| אולם כל זה רק בחלק ה[[יחידה]] וה[[חיה]] של הנשמה, אבל חלק ה[[נשמה]] שרשה מ[[ספירת הבינה]] של עולם האצילות, ומשם יש כאלו שנשארות במדרגה זו, והשאר משתלשלים ב[[עולם הבריאה]], אבל אין אף בישראל שנשמתו פחותה מ[[עולם הבריאה]] ומטה, (ומשם ואילך - ביצירה ועשיה - הם שורש ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] וה[[נפש]]). על ירידה זו מובא משל{{הערה|תניא שם.}}, מתינוק הנולד - שעל ידי העיבור, ירדה טיפת הזרע של האב, אשר מקורה הוא בעצם מוחו, והשתנתה להיות כל אחד מחלקי הגוף הלבנים ([[גידים]] ו[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] וציפורניים). ומכיוון שהציפורניים גם כן הגיעו ממנה, נמצא שהיא בעצמה ירדה עד למקום הכי נמוך באדם, אולם למרות זאת, הם עדיין קשורים זה בזה בקשר אמיץ וחזק, שכן סדר ההשתלשלות הרוחני היא מציאות קיימת ומתחדשת בכל עת, ואין מציאות לשום חלק בסדר ההשתלשלות מבלי התחדשות תמידית של החלק הרוחני הקודם לו, ובכל עת ועת קיים ענין זה שקיום כל העולם כולם מתחדש על ידי ישראל, וממילא הנהגת כל העולם כולם היא על ידי ה[[צדיק]]ים שהם שורש הבריאה. | | אולם כל זה רק בחלק ה[[יחידה]] וה[[חיה]] של הנשמה, אבל חלק ה[[נשמה]] שרשה מ[[ספירת הבינה]] של עולם האצילות, ומשם יש כאלו שנשארות במדרגה זו, והשאר משתלשלים ב[[עולם הבריאה]], אבל אין אף בישראל שנשמתו פחותה מ[[עולם הבריאה]] ומטה, (ומשם ואילך - ביצירה ועשיה - הם שורש ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] וה[[נפש]]). על ירידה זו מובא משל{{הערה|תניא שם.}}, מתינוק הנולד - שעל ידי העיבור, ירדה טיפת הזרע של האב, אשר מקורה הוא בעצם מוחו, והשתנתה להיות כל אחד מחלקי הגוף הלבנים ([[גידים]] ו[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] וציפורניים). ומכיוון שהציפורניים גם כן הגיעו ממנה, נמצא שהיא בעצמה ירדה עד למקום הכי נמוך באדם, אולם למרות זאת, הם עדיין קשורים זה בזה בקשר אמיץ וחזק, שכן סדר ההשתלשלות הרוחני היא מציאות קיימת ומתחדשת בכל עת, ואין מציאות לשום חלק בסדר ההשתלשלות מבלי התחדשות תמידית של החלק הרוחני הקודם לו, ובכל עת ועת קיים ענין זה שקיום כל העולם כולם מתחדש על ידי ישראל, וממילא הנהגת כל העולם כולם היא על ידי ה[[צדיק]]ים שהם שורש הבריאה. |
| נֶפֶשׁ הָאֱלוֹקִית שֶׁוַּרְשָׁה.
| |
| שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת, הִיא "חֵלֶק א־לֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ"[1]. כְּלוֹמַר, שֶׁמְּקוֹרָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ זוֹ אֵינֶנָּה עוֹד דַּרְגָּה גְּבוֹהָה, אֶלָּא הִיא מַגִּיעָה מהקב"ה בְּעַצְמוֹ. אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מְבָאֵר זֹאת בִּשְׁלוֹשָׁה אֳפָנִים: א. כָּל הַנִּבְרָאִים נִבְרְאוּ עַל פִּי דִּבּוּרוֹ שֶׁל הקב"ה, וְהָאָדָם נִבְרָא בְּאֹפֶן שֶׁל נְפִיחָה. וְהַחִלּוּק בֵּינֵיהֶם הוּא - דִּבּוּר הוּא דָּבָר חִיצוֹנִי, וְלָכֵן גַּם נִתָּן לְדַבֵּר רַבּוֹת בְּלֹא לְהִתְעַיֵּף מִזֶּה, אֲבָל בִּנְפִיחָה הָאָדָם מוֹצִיא מִפְּנִימִיּוֹת נַפְשׁוֹ, וְלָכֵן הוּא מִתְעַיֵּף בִּמְהֵרָה. וְכֵן גַּם הַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִפְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁל הקב"ה. ב. כָּל הַנִּבְרָאִים נִבְרְאוּ בַּדִּבּוּר, אֲבָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה". וְהַמַּחֲשָׁבָה הִיא יוֹתֵר קְשׁוּרָה לִפְנִימִיּוֹת הָאָדָם מֵאֲשֶׁר הַדִּבּוּר. ג. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם "בָּנִים לָהּ'", וּכְמוֹ שֶׁהַבֵּן נִמְשָׁךְ (לֹא מֵהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הָאָב, שֶׁהִיא לֹא עַצְמוֹ, אֶלָּא) מֵעֶצֶם מוֹחוֹ שֶׁל הָאָב, דְּהַיְנוּ, שֶׁהָאָב מַעֲבִיר לִבְנוֹ חֵלֶק מֵעַצְמִיּוּתוֹ מַמָּשׁ; וְכָךְ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ בָּהֶם מַמָּשׁ חֵלֶק מהקב"ה ("חֵלֶק א־לֹהַּ")[2].
| |
|
| |
| מְקוֹרָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ מְחֻלָּק בִּשְׁנֵי אֳפָנִים: בְּאֹפֶן כְּלָלִי כָּל הַנְּשָׁמוֹת מַגִּיעוֹת מהקב"ה בְּעַצְמוֹ. אוּלָם בְּאֹפֶן פְּרָטִי, יֶשְׁנוֹ "אוֹצַר הַנְּשָׁמוֹת" שֶׁשְּׁמוֹ "גּוּף", וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁכוֹת הַנְּשָׁמוֹת לְמַטָּה[3].
| |
|
| |
| בְּאֹפֶן כְּלָלִי, שֶׁוַּרְשָׁה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית הִנּוֹ גָּבוֹהַּ מְאוֹד, וְהוּא קוֹדֵם לְכָל הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הֲכִי נַעֲלוֹת; דְּהַיְנוּ, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ שֶׁ"הקב"ה נִמְלַךְ בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים", שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא - שהקב"ה הִתְבּוֹנֵן בַּעֲבוֹדָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיַּת הָעוֹלָם כְּדִירָה לוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַתַּעֲנוּג שֶׁהִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּשֶׁל זֶה "גָּרַם" לוֹ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם. וְהַ"הַמַּלְכָּה" הַזֹּאת הָיְתָה קֹדֶם גַּם לְאוֹר הָאֵין סוֹף, וְגַם לְעֶצֶם הָאוֹר, מִכֵּיוָן שֶׁכַּוָּנַת הִמְשַׁכְתֶּם הִיא - שֶׁאַחֲרֵי הַצִּמְצוּמִים וְכוּ' יִבָּרֵא הָעוֹלָם, וְהֵם קָדְמוּ לָרָצוֹן לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם[4]. אַךְ שֹׁרֶשׁ זֶה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ אֵינוֹ עוֹלֶה בְּשֵׁם כְּלָל, מִכֵּיוָן שֶׁמְּצִיאוּת הַנְּשָׁמָה כְּפִי שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת וְנֶחֱשֶׁבֶת לִמְצִיאוּת מַתְחִיל רַק לְאַחַר הַצִּמְצוּם יַחַד עִם גִּלּוּי הָעוֹלָמוֹת.
| |
|
| |
| לְפִי זֶה דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַיְּדוּעִים כִּי "קוב"ה וְאוֹרָיְתָא וְיִשְׂרָאֵל חַד" הֵם כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁאֵין בְּיַד בֶּן אֱנוֹשׁ לְהַשִּׂיג עִנְיָן זֶה שֶׁהוּא מֵהַדְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "מָה לְפָנִים וּמָה לְאָחוֹר" אֲשֶׁר אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם, וְגִלּוּי עִנְיָן זֶה הוּא מֵהָעוֹלָם הַנִּקְרָא רֵישָׁא דְּלָא אֶתְיַדֵּעַ, שֶׁשָּׁם לֹא נוֹדַע הַחִלּוּק וְהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַמַּשְׁפִּיעַ לַמְּקַבֵּל, וְעִנְיָן זֶה מֻשָּׂג בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה לְבַד.
| |
|
| |
| אוּלָם כָּל זֶה רַק בַּחֵלֶק הַיְּחִידָה וְהַחַיָּה שֶׁל הַנְּשָׁמָה, אֲבָל חֵלֶק הַנְּשָׁמָה שָׁרְשָׁהּ מִסְּפִירַת הֵבִינָה שֶׁל עוֹלָם הָאֲצִילוּת, וּמִשָּׁם יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאָרוֹת בְּמַדְרֵגָה זוֹ, וְהַשְּׁאָר מִשְׁתַּלְשְׁלִים בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, אֲבָל אֵין אַף בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פְּחוּתָה מֵעוֹלָם הַבְּרִיאָה וּמֵטָה, (וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ - בִּיצִירָה וַעֲשִׂיָּה - הֵם שֹׁרֶשׁ הָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ). עַל יְרִידָה זוֹ מוּבָא מָשָׁל[5], מִתִּינוֹק הַנּוֹלָד - שֶׁעַל יְדֵי הָעִבּוּר, יָרְדָה טִפַּת הַזֶּרַע שֶׁל הָאָב, אֲשֶׁר מְקוֹרָהּ הוּא בְּעֶצֶם מוֹחוֹ, וְהִשְׁתַּנְּתָה לִהְיוֹת כָּל אֶחָד מֵחֶלְקֵי הַגּוּף הַלְּבָנִים (גִּידִים וַעֲצָמוֹת וְצִפָּרְנַיִם). וּמִכֵּיוָן שֶׁהַצִּפָּרְנַיִם גַּם כֵּן הִגִּיעוּ מִמֶּנָּה, נִמְצָא שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ יָרְדָה עַד לַמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ בְּאָדָם, אוּלָם לַמְרוֹת זֹאת, הֵם עֲדַיִן קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, שֶׁכֵּן סֵדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָרוּחָנִי הִיא מְצִיאוּת קַיֶּמֶת וּמִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל עֵת, וְאֵין מְצִיאוּת לְשׁוּם חֵלֶק בְּסֵדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִבְּלִי הִתְחַדְּשׁוּת תְּמִידִית שֶׁל הַחֵלֶק הָרוּחָנִי הַקּוֹדֵם לוֹ, וּבְכָל עֵת וָעֵת קַיָּם עִנְיָן זֶה שֶׁקִּיּוּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלָּם מִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִמֵּילָא הַנְהָגַת כָּל הָעוֹלָם כֻּלָּם הִיא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה.
| |
|
| |
|
| ==מרכיביה== | | ==מרכיביה== |