אוקראינה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,401 בתים ,  19 יולי
מ
החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|"
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(44 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה ב[[מזרח אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.


בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחר [[התפרקות ברית המועצות]].
בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[התפרקות ברית המועצות]].


ב[[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש צבא [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים ממנה וערים רבות נפלו בקרב.
ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש [[צבא]] [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים מיזעריים ממנה. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לאייר תשפ"ד}}.  


רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[משה ראובן אסמן]].
רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ]].


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
שורה 27: שורה 27:
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.


ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לניסן תשפ"ב}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.
ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון ל[[חשוון]] [[תשפ"ג]]}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.


===יהדות אוקראינה===
===יהדות אוקראינה===
[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.


עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]] אך קהילות גדולות קיימות גם ב[[ארצות הברית]], [[רוסיה]], [[קנדה]] ו[[גרמניה]].
עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]]


כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים!
כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים.


== היסטוריה חב"דית ==
== היסטוריה חב"דית ==
חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות אוקראינה, בהם התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
לאחר המהפכה הקומוניסטית והתחלת הדיכוי נגד שמירת תורה ומצוות, העשיה החב"דית הפכה עם הזמן לחשאית. החסידים סבלו מרדיפות ומאסרים ועשרות הוצאו להורג במרתפי תחנות המשטרה החשאית {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
בתקופת [[השואה]], נחרבו קהילות חב"ד באוקראינה וחסידים רבים נרצחו על ידי הנאצים והאוקראינים. הניצולים הם אלו שהספיקו להימלט לאיזורים מרוחקים ורבים התיישבו בטשקנט וסמרקנד {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
===האדיטש===
===האדיטש===
{{ערך מורחב|האדיטש}}
{{ערך מורחב|האדיטש}}
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].


[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.
[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.
שורה 46: שורה 52:
===קרמנצ'וג===
===קרמנצ'וג===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]


'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.
'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.
שורה 54: שורה 60:
===חרקוב===
===חרקוב===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.


הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה [[חסיד]]י [[חב"ד]], בקומה העליונה התפללו בנוסח [[האר"י]], ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.
הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה [[חסיד]]י [[חב"ד]], בקומה העליונה התפללו בנוסח [[האר"י]], ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.
שורה 69: שורה 75:


כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
==דנייפרדרז'ינסק==
===[[קאמינסקוי]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[דנייפרדרז'ינסק]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[קאמינסקוי]]}}
'''דנייפרדרז'ינסק''' (באנגלית: Dniprodzerzhynsk) היא עיר במדינת אוקראינה.
'''קאמינסקוי''' (בעבר: '''דנייפרדרז'ינסק''') היא עיר במדינת אוקראינה.
שליח הרבי ורבה הראשי של העיר הוא הרב לוי יצחק סטמבלר.
[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר הוא ה[[רב]] לוי יצחק סטמבלר.
בשנת תשס"ח, חנכו השלוחים את מרכז חב"ד שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו 770. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.
[[שנה|בשנת]] [[תשס"ח]], חנכו השלוחים את מרכז [[חב"ד]] שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו [[770]]. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.
 
===חרסון===
===חרסון===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרסון]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[חרסון]]}}
שורה 79: שורה 86:


עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}.
עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}.
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]


בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].
בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].
שורה 104: שורה 111:


===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===
===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===
{| style="margin:0 0 0 0;line-height:1.35em;"
|+
# [[צ'רקאסי]]
# [[צ'רקאסי]]
# [[חמלניצקי]]
# [[חמלניצקי]]
שורה 131: שורה 136:
# [[חרסון]]
# [[חרסון]]
# [[רובנו]]
# [[רובנו]]
|}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*בנחם ברונפמן, '''יהדוך אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61
*[[מנחם ברונפמן]], '''יהדות אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61
{{בית|מנחם זיגלבוים|שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק|1349|18-23|תשפ"ג}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/שורת-אירועים-חגיגיים-לציון-יובל-שנים-ל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/שורת-אירועים-חגיגיים-לציון-יובל-שנים-ל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין


{{עיירות באוקראינה}}
{{עיירות באוקראינה}}