נגלה וחוזר ונכסה: הבדלים בין גרסאות בדף

נגלה וחוזר ונכסה (עריכה)

גרסה מ־21:22, 8 במרץ 2010

נוספו 2,438 בתים , 8 במרץ 2010

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

שלום

39,916

עריכות

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
-== סמוך לעלות השחר מתגבר החושך ==
+=== סמוך לעלות השחר מתגבר החושך ===
 כתוב בספרים<REF>כלי יקר שמות ו, א.</REF> שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שה[[גאולה]] קרובה, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה".
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלה. מקורות רבים בנגלה<REF>רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. רש"י דניאל יב, יב. ועוד.</REF> ובנסתר <REF>ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. וכן יסד ר' אליעזר הקליר בסילוק יוצר פרשת החדש). ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב ח"א ע' תיט-כ. ועוד.</REF> מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים<REF>סנהדרין צז, א.</REF> שמשיח בא בהיסח הדעת.
-== הרבי עצמו מרמז על המצב ==
+=== הרבי עצמו מרמז על המצב ===
 הרבי עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב<REF>[[דבר מלכות]] פרשת כי תשא ס"ז. ההדגשה איננה במקור.</REF> רמז על
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 ומעניין לציין שבשיחת ג' תמוז ה'תנש"א, שנקבע ל'[[דבר מלכות]]' ליום ג' תמוז מעיר הרבי, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" עולה בגימטריא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"!<REF>כ"ז מתוך [[יחי המלך המשיח (קובץ)]].</REF>
+== זמן הכיסוי ==
+בנוגע לזמן הכיסוי ישנם כמה דיעות.
+דעת רש"י בדניאל פי"ב, יב, שזמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. במדרש רות (ה, ו) מובא כי זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש יום.
+ומאידך ביוצרות לפרשת החודש כתוב - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה" שזה ארבעים ושתים, ולגירסה המצויה בידינו "ויתכסה מהם שבועייםן שבעה", שזה ארבעי ותשע. ביוצרות גם לא כתוב אם מדובר בשנים או בימים.
+גם בנוגע לזמן הכיסוי בשלבי ביאת המשיח אינו ברור: בכתוב בדניאל, משם מביא רש"י את ראיותו לכיסוי, משמע שזה יהיה לאחר חידוש קרבן התמיד, - אם כי אין מוכח שזה יהיה לאחר חורבן בית המקדש, שכן ניתן להקריב על המזבח גם בזמן שאין בית המקדש קיים, כמובא ברמב"ם. ביוצרות לפרשת החודש משמע לפי סדר היוצרות, שזה יהיה לאחר תחיית המתים "ויקיצו כל נרדמים", ורק אח"כ "ויתכסה מהם שבועיים שבעה".
+אך יש לציין את דברי הרמב"ם שהם יסוד הדברים בנוגע לביאת המשיח, וזה לשונו<REF>[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=15021 פרק י"ב הלי"ב מהלכות מלכים]</REF> בנוגע לפרטי ביאת משיח: וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת. ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות. ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן. ולא ישימם עיקר. שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין. אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו:
 == מהות הכיסוי ==
 הכיסוי, הוא מצב שלא מבואר בפירוש מהותו. אחד מהפירושים לכך, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת".