4
עריכות
←תולדות חיים: הרחבה
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חסישדע באחער (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: הרחבה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד מ[[שבעת הקנים]]. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד. | בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד מ[[שבעת הקנים]]. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד. | ||
נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של | נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של הרב [[שלום דובער פופאק]]. | ||
נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת. | נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. | בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. | ||
בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם [[ | בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] והיה ממונה מטעם הרבי{{דרוש מקור}} על פירוק [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] והחלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].{{דרוש מקור}} | ||
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות. | בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות. | ||
בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] | בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]], וכן הורה שלא להשתמש ב[[תהלוכות ל"ג בעומר]] בשלטי "אנו רוצים משיח עכשיו". | ||
אירוע נוסף שארע בנושא זה, כאשר הכט פנה אל הרבי והביע את מורת רוחו מכך שמפרסמים בנושא המשיח וזהות המשיח, ולטענתו זה מרחיק יהודים במקם שליחותו. בתגובה, אישר הרבי וכתב שכאשר זה מרחיק יהודים אין לפרסם. מכתבו של הכט עורר את זעמם של רבים מהבחורים ב-[[770]] וכשהגיע הרב העכט ל[[770]] לקראת [[חג השבועות]], כמה בחורים מתוך להט הויכוח דחפו מעט את הרב הכט. | |||
לאור החשיבות בהרחקת אלימות מליובאוויטש, בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. | |||
כיום הרב הכט שינה את דעתו, ונמנה על גדולי הרבנים שמעודדים את פרסום הרבי כמלך המשיח ודואג לכך בפעילותו באילת. | |||
לעומתו, הרבנים ברוך לבקיבקר וישראל צבי גליצנשטיין שהיו שלוחים אז באילת גם, התנגדו לשיטתו ופרסמו על משיח, מה שיצר מחלוקת גדולה שגרמה לעזיבת השלוחים גליצנשטיין ולבקיבקר{{הערה|ע"פ עדות הרב לבקיבקר, בהתוועדות בישיבת חח"ל צפת.}} בתשנ"ה. | |||
בשנת [[תשנ"ה]] חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] על [[הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}}. | בשנת [[תשנ"ה]] חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] על [[הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}}. | ||
בפעילותו בעיקר אילת הקים בית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום לאנשים חסרי בית ואמצעי פרנסה, ודאג להקמת מקוואות ברחבי העיר. | |||
בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי | בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||