167
עריכות
המשך יבוא בל"נ
(המשך יבוא בל"נ) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|כתבה, לא אנציקלופדי}} | {{עריכה|כתבה, לא אנציקלופדי}} | ||
[[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|250px|שער ההגדה]] | [[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|250px|שער ההגדה]] | ||
'''[[הגדה של פסח]] עם לקוטי טעמים ומנהגים''' של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]], | '''[[הגדה של פסח]] עם לקוטי טעמים ומנהגים''' של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]]. בהגדה ליקט הרבי במלאכת מחשבת מעשרות ספרים מאות ביאורים על סדר ונוסח ההגדה עפ"י נוסח אדמו"ר הזקן ופסקיו בהגדה, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד. | ||
ידועה התבטאות [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו"ר הריי"צ ואמר לחתנו: "אבא ([[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא". | ידועה התבטאות [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו"ר הריי"צ ואמר לחתנו: "אבא ([[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא". | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==מטרת ההגדה== | ==מטרת ההגדה== | ||
[[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב'הגדה': '''אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת''' (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט"ו כסלו תשכ"ט, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד מב)]] | [[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב'הגדה': '''אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת''' (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט"ו כסלו תשכ"ט, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד מב)]] | ||
מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. | מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים. | ||
וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים. | |||
==שמה של ההגדה== | ==שמה של ההגדה== | ||