מנשה מאיליה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
הרב '''מנשה מאיליה''' (או '''מנשה בן פורת''') ([[תקכ"ז]] - [[ד' אב]] [[תקצ"א]]) היה רבה של [[סמרגון]], מגדולי תלמידי ה[[גר"א]], שעל פי מספר מסורות התקרב בערוב ימיו ל[[אדמו"ר הזקן]].
הרב '''מנשה מאיליה''' (או '''מנשה בן פורת''') ([[תקכ"ז]] - [[ד' אב]] [[תקצ"א]]) היה רבה של [[סמרגון]], מגדולי תלמידי ה[[גר"א]], שעל פי מספר מסורות התקרב בערוב ימיו ל[[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 8: שורה 7:
בבחרותו הוא התקרב ל[[גר"א]] ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו [[חרם]] על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש [[רש"י]] באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש.
בבחרותו הוא התקרב ל[[גר"א]] ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו [[חרם]] על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש [[רש"י]] באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש.


בשנת [[תקס"ז]] פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים ל[[מתנגדים]]. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם{{הערה|בן פורת, עמ' 13.}}. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים{{הערה|ישורון, חלק כ', עמ' תשכ"ט ואילך.}}. [[יהושע מונדשיין]] הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' [[חיים מאיר הילמאן]] שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|[[כרם חב"ד]]{{מקור|איפה בדיוק?}}.}}. ה[[פני מנחם]] באחד ממכתביו ל{{ה|רבי}} כתב כי ישנה שמועה בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר שכדאי להשתדך עם צאצאיו{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], [[תמוז]] [[תשע"ד]], עמ' 30.}}.
בשנת [[תקס"ז]] פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים ל[[מתנגדים]]. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם{{הערה|בן פורת, עמ' 13.}}. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים{{הערה|ישורון, חלק כ', עמ' תשכ"ט ואילך.}}. [[יהושע מונדשיין]] הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' [[חיים מאיר הילמאן]] שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|[[כרם חב"ד]]{{מקור|איפה בדיוק?}}.}}. ה[[פני מנחם]] באחד ממכתביו ל{{ה|רבי}} כתב כי ישנה שמועה בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר שכדאי להשתדך עם צאצאיו{{הערה|[[:קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|מכתב הפני מנחם לרבי]].}}.


בשנת [[תקפ"ז]] מונה כרב העיר סמרגון. נפטר ב[[ד' אב]] [[תקצ"א]].
בשנת [[תקפ"ז]] מונה לרב העיר סמרגון. נפטר ב[[ד' אב]] [[תקצ"א]].


==תלמידיו==
==תלמידיו==
שורה 22: שורה 21:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בסמרגון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]