11,698
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (←חב"ד בעיר) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נחום תמרין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב נחום תמרין (במרכז) יחד עם קבוצת [[תמימים]] שבאו לפעול בז'יטומיר בשליחות ב[[מבצע חנוכה]], תשע"ז]] | [[קובץ:נחום תמרין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב נחום תמרין (במרכז) יחד עם קבוצת [[תמימים]] שבאו לפעול בז'יטומיר בשליחות ב[[מבצע חנוכה]], תשע"ז]] | ||
'''ז'יטומיר''' (באוקראינית:'''Житомир''') היא עיר מחוז במערב [[אוקראינה]]. | '''ז'יטומיר''' (באוקראינית:'''Житомир''') היא עיר מחוז במערב [[אוקראינה]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת [[תקנ"ד]] במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שב[[רוסיה]]. | העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת [[תקנ"ד]] במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שב[[רוסיה]]. | ||
במשך תקופה ארוכה, | במשך תקופה ארוכה, היתה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואף בעיני השלטון הצארי נחשבה העיר כמרכזי יהודי חשוב. בעיר התגורר רבי [[זאב וולף מז'יטומיר|זאב וולף]], מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ששימש כ[[מגיד מישרים]] בעיר. בעיר שימש ב[[רב]]נות ר' אהרן מז'יטומיר, מתלמידי [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ור' זאב וולף. | ||
לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה. | לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג]]) הוקם בעיר בשנת [[תר"ז]] על ידי ה[[משכילים]] "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת [[תרל"ג]]. | לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג]]) הוקם בעיר בשנת [[תר"ז]] על ידי ה[[משכילים]] "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת [[תרל"ג]]. | ||
בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר | בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי ה[[נאצים]] בשנת [[תש"א]]. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות [[ברית המועצות]] וייסודה של [[אוקראינה]] העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי. | ||
כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/768152/ בדרך לארץ: תפילת הדרך במטוס החילוץ של יתומי ז'יטומיר] {{אינפו}}.}} במקום, את העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/137039 "למה צריכים לראות ילדים קטנים בוכים? עד מתי?"] {{חב"ד און ליין|}}.}}. | כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/768152/ בדרך לארץ: תפילת הדרך במטוס החילוץ של יתומי ז'יטומיר] {{אינפו}}.}} במקום, את העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/137039 "למה צריכים לראות ילדים קטנים בוכים? עד מתי?"] {{חב"ד און ליין|}}.}}. | ||
==חב"ד בעיר== | ==חב"ד בעיר== | ||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}} | {{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}} | ||