שלום דובער וולפא: הבדלים בין גרסאות בדף

(לכאורה כבר לא)
שורה 28: שורה 28:
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".


בשנת [[תשמ"ג]] החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]] ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת [[תשמ"ד]] ווהרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}}.}}. כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו}}.
בשנת [[תשמ"ג]] החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]] ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת [[תשמ"ד]] והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}}.}}. כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו}}.


ב[[י"א ניסן]] [[תנש"א]] קיבל הוראה מהרבי {{ציטוטון|בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח}}. בתחילה חשב אולי יש לדבר אודות ימות המשיח, אך זכר את המענה המפורש מתשמ"ד. לאחר אמירת [[השיחה הידועה]] ו[[דבר מלכות תזריע מצורע]] שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], פנה אליו אחד מחברי [[בית דין רבני חב"ד]], ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם [[ידידים מבינים]] והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים{{הערה|{{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון}}.}}. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא ב[[חשוון]] [[תשנ"ב]] בשם [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]{{הערה|'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.}}.
ב[[י"א ניסן]] [[תנש"א]] קיבל הוראה מהרבי {{ציטוטון|בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח}}. בתחילה חשב אולי יש לדבר אודות ימות המשיח, אך זכר את המענה המפורש מתשמ"ד. לאחר אמירת [[השיחה הידועה]] ו[[דבר מלכות תזריע מצורע]] שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], פנה אליו אחד מחברי [[בית דין רבני חב"ד]], ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם [[ידידים מבינים]] והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים{{הערה|{{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון}}.}}. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא ב[[חשוון]] [[תשנ"ב]] בשם [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]{{הערה|'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.}}.