14
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
תולדות חב״ד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר | [[קובץ:מאיר ליבער קעלער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר ליבער קעלער]] | ||
הרב '''מאיר ליבר קלר''' ([[ | הרב '''מאיר ליבר קלר''' ([[ט״ו מרחשון]] [[תרע"ה]]-[[ל' שבט]] [[תשס"ד]]) עבד במשרדי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בראשיתו וזכה לשמש את הרבי כ[[מזכיר]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
=== משפחתו === | === משפחתו === | ||
אביו נולד ב[[חודש שבט]] [[תרכ"ח]] | אביו נולד ב[[חודש שבט]] [[תרכ"ח]] בגאליציא לאביו ר' זאב וואלף, וב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת [[תרל"א]] בעיר מעליץ). ה[[נישואין]] התקיימו בעיר מעליץ מקום מגורי אבי הכלה (ר' משה יוסף פארטגאנג). | ||
לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה | לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קעלער לאדמו"ר הרה״ק הרב יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מ[[צאנז]]), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא ה[[עיירה]] אמר שלא שייך שיוולדו להם ילדים, נענה האדמו"ר ואמר "דער דאקטאר איז משוגע" ["הדוקטור הוא משוגע"]... | ||
זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת [[תרנ"ה]], נולד להם בנם בכורם אליעזר. בהמשך נולדו להם עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי. | זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת [[תרנ"ה]], נולד להם בנם בכורם: אליעזר. בהמשך נולדו להם (בגאליציא)עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי, והתיישבו ברודניק, שם כיהן ברבנות הרה״ק הרב צבי הירש בנו של הרה״ק הרב ברוך מגארליץ. | ||
בשנת [[תרס"ט]] נסעה מרת חנה ל[[ארצות הברית]] לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. ב[[חודש חשון]] [[תער"ב]] הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת [[עדר"ת]], קודם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע בעלה ר' יהודה. ב[[ | בשנת [[תרס"ט]] נסעה מרת חנה ל[[ארצות הברית]] לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. ב[[חודש חשון]] [[תער"ב]] הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת [[עדר"ת]], קודם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע בעלה ר' יהודה. ב[[ט״ו בחשוון]] [[תרע"ה]] נולד בנם מאיר ליבער. | ||
=== בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי === | === בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי === | ||
אביו ר' יהודה | אביו ר' יהודה קעלער נפטר ב[[כ"ו סיון]] [[תש"א]]. כעבור יומיים, ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע [[הרבי]] עם זוגתו הרבנית ל[[ארצות הברית]], שם התגוררו באופן זמני בהקאבינעט (היכן שכ״ק אדמו״ר הריי״צ אמר כמה מאמרי חסידות בשנת תש״א). כבתוך כמה חדשים עברו להדירה בפינת פרעזידענט וניו יארק. מנהל ישיבת אחי תמימים ב770, הרב[[שניאור זלמן גוראריה]] סח לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר ב״איסט סייד״ במנהטן) של[[אדמו"ר הריי"צ]] דרוש [[מזכיר]] עבור חתנו ([[הרבי]]). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קעלער, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד בתור המזכיר של הרבי (במרכז לעניני חינוך ומחנה ישראל). | ||
הוא עבד ב"חצי משרה". בהתחלה היו שעות עבודתו מהשעה חמש עד השעה תשע בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, נקבעו שעות העבודה מהשעה שלש בצהרים עד השעה שבע בערב. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה שבע, הקפיד הרבי שיעזוב את העבודה בדיוק בשעה שבע, ואפילו לא שניה אחת יותר מאוחר, אפילו אם הוא עסוק באותה | |||
שעה באמצע הקלדת מכתב, משפט או תיבה. בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|א. אברהם, "'''המזכיר הראשון של הרבי'''" - שבועון בית משיח, גליון [[ערב ראש השנה]] שנת [[תשנ"ו]].}} סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים את העבודה ביום ההוא. | |||
במשך כשנתיים, בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], עבד אצל הרבי. | במשך כשנתיים, בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], עבד אצל הרבי. בסוף תש״ג נהיה מלמד בספרינג וואלי, ובשנת תש״ה נתמנה למלמד בחדר [[אחי תמימים]] בוואוסטער, שם עבד במשך השנים תש״ה-תש״ט. | ||
גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר [[תניא]] שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור [[תניא]] | גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר [[תניא]] שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור [[תניא]] בוויליאמסבורג, הרבי עודד וחיזק{{הערה|במכתבים אליו מיום [[ח' טבת]] [[תשי"ב]], [[י' אייר]] [[תשי"ב]] ו[[כ"ב כסלו]] [[תשי"ד]].}}. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ה[[התוועדות]] הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר '[[לחיים]]'. | ||
ר' מאיר | ר' מאיר ליבער היה ממייסדי ה[[חברא קדישא]] וביקור חולים [[בורו פארק]], ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו. | ||
בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, | בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ובעשור הרביעי למאה השמינית עמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת [[תשל"ז]], התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27953&pgnum=40 המאור שנה כט חוברת ב'].}}. | ||
בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס. | בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס. | ||